אם אפשר להכתיר מאמן במועדון שהטביע את חותמו, אין ספק שלג'וני הרדי יש מקום של כבוד על המשבצת הזו.

מה הוא לא עשה עבור מכבי חיפה? שיחק שנים רבות (זכה עמה בגביע המדינה הראשון בשנת 1962) ונחשב לאחד הברגים החשובים בקבוצה הזוהרת (פרטים מלאים בדף השחקן שלו). אחר כך החל לאמן את קבוצות הנוער של המועדון ובעבודה סבלנית, בנה את תשתית המועדון לשנים רבות.

בעונת 1969/70 שימש כמנהל הקבוצה, אותה אימן אדמונד שמילוביץ, והקבוצה הגיעה לאחד משיאיה דאז (מקום 3), למרות ששיחקה כדורגל הגנתי. עונה לאחר מכן נאלץ שמילוביץ להתפטר וג`וני הרדי החל בסדרת "האיש למשימות מיוחדות", אותו מילא יותר מפעם אחת. תמיד, בשנות השבעים, כשנזקקו למאמן מחליף, טבעי שפנו להרדי והוא מעולם לא סרב לשרת את קבוצת נעוריו, אפילו שמצב הקבוצה היה בכי רע. לזכותו ייאמר כי מעולם מכבי חיפה לא נשרה בהדרכתו לליגה השניה ובגללו גם זכתה לחזור מהליגה הארצית לליגה הלאומית אחרי ארבע שנות גלות.

בעונת 1971/72 אימן הרדי את מכבי חיפה לבד (מקום 7) וגם כאשר אברהם מנצ`ל שב למכבי חיפה בעונת 1972/73, הרדי לא ראה פחיתות כבוד בתפקיד מנהל הקבוצה, לצדו של חברו לקבוצת הזוהר. לא לזמן רב. במהלך העונה ביקשה היריבה העירונית, הפועל חיפה, שנקלעה למצוקה, שיבוא לאמנה ולמרות ש"רעידת אדמה" קלה התחוללה, בעיקר אצל האוהדים, ג`וני עבר את הכביש עד סוף העונה.

עובדה זו לא הפריעה למכבי חיפה לפנות אליו בתחילת עונת 1975/76, כאשר המאמן אורי ויינברג החליט להתפטר אחרי 90 דקות בלבד מהקבוצה אותה העלה ללאומית. הרדי נענה לפנייה, אך לאחר שיקול דעת נוסף ויתר על הרעיון, הדריך מספר מחזורים ועזב, ומאחר ולא רצה להסתבך עם סגל שחקנים אותו לא הכין בעצמו וצפה לו קשיים מרובים. לא העבודה הקשה הרתיעה את ג`וני, כמו היעדר תשתית להישרדות והוא צדק.

לא כך היו הדברים בעונת 1977/78. משה (שש) ששון התפטר מתפקידו בחלוף 6 מחזורים והרדי נקרא לדגל בפעם השניה וגם הפעם הצליח להשאיר את הקבוצה בליגה הארצית.

ג`וני חזר לאמן את קבוצת הנוער, עמה קצר הישגים גדולים, בקנה מידה ארצי, אבל הקבוצה הבוגרת אותתה לו לשוב, פעם נוספת כפקק לשעת חירום. את עונת 1979/80 פתחה חיפה בארצית עם שלושה הפסדים רצופים והמאמן הבלתי מנוסה, מוטל'ה שפיגלר התפטר במהירות. הרדי הגיע לקבוצה מרוסקת ורק בסיום העונה יכול היה לחייך, למרות שסיימה במקום הכי גרוע שמכבי חיפה סיימה אי פעם בתולדותיה (מקום 7 בליגה הארצית).

בעונה שלאחר מכן התברר שאותה תשתית, עליה דיבר ועבורה טרח, הביאה לו את התהילה. הרדי ועוזרו, ליאון גרוס העלו את מכבי חיפה, על אף שסיימה את העונה במקום השלישי, האחרון במרכבת העלייה. באותה עונה הגיע עם הקבוצה לחצי גמר הגביע ונוצח רק בבעיטות עונשין מהנקודה הלבנה מול בני-יהודה מהליגה הלאומית (2:2 בסיום 120 דקות).

אחרי העלייה, טבעי שהרדי נתבקש, והסכים, להמשיך ולאמן את הקבוצה.

ג'וני חזר לנוער ומכבי החתימה את מאמן הנבחרת לשעבר, ג`ק מנסל, שהחזיק מעמד 18 מחזורים. הדרך אל ביתו של הרדי כבר היתה מוכרת, גם הפעם גייס הרדי כעוזרו את ליאון גרוס והצליחו להשאיר את מכבי חיפה בליגה (מקום 6) בפער נקודות לא גדול ממרתף הטבלה.

חמש שנים היה להרדי "שקט תעשייתי" מקבוצת הבוגרים. ערב עונת 1988/89 הוצעה לו משרת עוזר מאמן לאמציה לבקוביץ ששב לשדה האימון הישראלי אחרי מספר שנים. שנתיים הרדי נהנה, וסוף סוף גם היה שותף פעיל לזכייה באליפות האישית הראשונה שלו, השלישית של הקבוצה.

ג'וני שב למחלקת הנוער, כמנהל המקצועי ובשנים 1994-1996 שימש כמגלה הכישרונות של קבוצת הבוגרים. באוגוסט 1996 סיים את תפקידו הרשמי בקבוצה, בה קצר שבחים ותהילה הן כשחקן והן כמאמן.

היסטוריה

היסטוריה