קשה, קשה להידחף בין מנצ'סטר סיטי שהדהימה באליפות של הרגע האחרון לבין אולימפיאקוס שהרעידה את אירופה עם סל של השנייה האחרונה. עד שלישי בערב ולפני שבאיירן וצ'לסי יגיעו לדבר האמיתי, שתי ה"גדולות" של הכדורגל הישראלי במיני סופר-קלאסיקו שנכפה עליהן עקב היחלשותן העונה בליגה. רק בשבת נפגשו ושם הפועל תל-אביב יצאה כשחצי תאוותה בידה (אירופה), כעת היא מבקשת לקבוע שיא היסטורי ולהיות הקבוצה הישראלית הראשונה הזוכה בשלושה גביעים רצופים בשעה של"ירוקים" תוכניות אחרות עם אותה מטרה. בואו נרשום באותיות קידוש לבנה על הלוח: * מכבי חיפה רוצה גביע שישי, ראשון אחרי 14 שנים. * מכבי חיפה מחפשת כרטיס לאירופה. אם שנייה קבעה אליפות באנגליה, בנתניה נלקחה בזכות אותה שניה הזכות האוטומטית. * למעט ניר דוידוביץ בן ה-35.5 אין כיום בחיפה מישהו שלגם שמפניה מהגביע. רק מגביע הטוטו. על הספסל יש. את המנהל אדורם קייסי, את הסקאוט אלון חרזי, את עוזר המאמן אריק בנאדו, את מאמן השוערים גיורא אנטמן ואת הפיזיוטרפיסט הכי מעוטר בישראל, פיני שרון שהיה שותף לכל תריסר האליפויות וחמשת הגביעים בצורה כזאת או אחרת. גוסטבו בוקולי ויניב קטן מחפשים גביע ראשון בקריירה וכמובן כל אחד מהצעירים שחלקם כבר עם שתי אליפויות. שלא לדבר על המאמן אלישע לוי לו יהיה זה המשחק האחרון בעידן הנוכחי והוא יבקש לצרף לארון הפרסים ש"בנה" לפני ארבע שנים פרס ייחודי.
על שתי עובדות אין מחלוקת כבר בטרם אלון יפת ישרוק את שריקת הפתיחה (שפט בהפסד חיפה לבית"ר ירושלים 2:1 לפני שנתיים): גם אם חיפה תזכה, לא תפגוש את הנשיא שמעון פרס המחלים מניתוח בקע שעבר בסוף השבוע. לא רק לשחקני מכבי חיפה יש בעיות עם ניתוחי בקע... את הגביע אמור להעניק מי שנחשב לאחד הסמלים של בית"ר ירושלים, ראובן ריבלין המכהן כיו"ר הכנסת וממלא מקום נשיא המדינה. ב-1963 מכבי נקלעה לגמר כל חיפני שנערך בקריית-אליעזר ואז העניק את הגביע שר החינוך . למי שמתעניין, הפועל ניצחה 0:1 במשחק שדמה לגמר אשתקד כשה"אדומים" מתל אביב כבשו בדקה השנייה (סלים טועמה) והתבצרו בבונקר. לאלישע לוי זכויות יסוד כי מאז קום המדינה, על אחת כמה וכמה לפני כן, טרם היה מאמן שהוליך את מכבי חיפה פעמיים ברציפות לגמר !! זאת הפעם השנייה בסך הכל שמבצע כזה משוחזר. ב-1962 מכבי הגיעה לגמר וניצחה את מכבי תל-אביב 2:5 כשמאמן אותה אוטו שלפנברג המנוח. הוא החליף זמן קצר קודם לכן את הסקוטי אלכס פורבס שנשלח הבייתה עקב התמכרותו לטיפה המרה. שנה לאחר מכן, כאמור דרבי חיפני ואת מכבי אימן הבולגרי וסילי ספאסוב. מאמן אחד בשני גמרים עדיין לא היה, אלישע פורץ דרך כמו גם היותו המאמן הראשון והיחיד המוליך קבוצה שלוש פעמים בארבע שנים. שלמה שרף עשה זאת בעבר אך בחמש עונות.
חוזרים לפרס. ב-1985 הוזמן למסיבת האליפות של מכבי חיפה שנערכה במלון "דן כרמל", כיהן אז ברוטציה כראש ממשלה ושר החוץ עם יצחק שמיר, חשבו שיגיע ובסופו של דבר שלח מברק ברכה חם ומרגש שהוקרא בפני מאות הנוכחים. הגענו לעובדה השנייה. לתשומת ליבם של שחקני חיפה. כל, אבל כל חמשת הגביעים בהם הקבוצה זכתה הושגו כאשר הקבוצה לא זכתה בתואר האליפות או שמשחק הגמר התקיים לפני סיום העונה. מקרה כזה היה אחד. בעונת ה"דאבל" שהסתיימה ב-22 ביוני 1991 חיפה זכתה בגביע בניצחון 1:3 על הפועל פתח-תקווה במשחק שנערך שבועיים קודם לכן (4 ביוני). בשאר ארבעת המקרים (1998,1995,1993,1962) לחיפה לא הייתה ברירה אלא לזכות בגביע. מטבע הדברים, הנושא שמעסיק מאוד את אוהדי מכבי חיפה ואת הקפטן יניב קטן וחבריו, האם יוכל ליטול חלק בגמר. אמנם, יש לו שלוש מדליות ממשחקי הגמר ועם כל הכבוד למדליות כסף, בלי אחת לפחות מזהב, הטעם אינו אותו טעם. כמה אפשר לצפות בואליד באדיר מניף את הגביע ? וזה באדיר ששיחק עם קטן בהרכב מכבי חיפה ב-2002 שהפסיד בפנדלים למכבי תל-אביב אחרי 0:0. באדיר עבר לקבוצה זוללת גביעים והשאיר לקטן, כמה מסכן, לזכות בשבע אליפויות...
קטן "לא יעז" להיעדר מהגמר כמו אמר, ואנו ואלקיים
הקפטן, לא רק שרוצה לשחק בגמר, לעזור לקבוצתו וסוף-סוף להניף גביע , הוא כבר בן 30 פלוס ו"חלון ההזדמנויות" הולך וקטן. חלון כזה נפתח לפני חמישה שחקנים בולטים בעבר ונסגר בצורה אכזרית עבורם. בגמר הראשון מאז שדוד בן-גוריון הכריז "אני מכריז בזאת על הקמת מדינת ישראל", כוכב העבר אהרן אמר היה מוכן לשלם מיליון כדי לשחק בגמר 1962 שנערך ברמת-גן. אלא שהוא ישב ביציע מאחר ומספר חודשים לפני כן מוטות ברזל נפלו על רגלו במקום עבודתו בנמל חיפה וריסקו אותה. זמן ההחלמה הממושך גרם לכך שאמר הנפלא הושבת ונאלץ לשבת ביציע ולראות את חבריו מסיימים בתיקו 0:0 מול מכבי תל-אביב כדי לעבור לשחק במשחק חוזר באצטדיון האוניברסיטה בירושלים כדי להקל על הנשיא החולה, יצחק בן-צבי. חבל שאת אמר מעודד אי אפשר להראות בטלויזיה. זאת לא היתה ישיבה של שחקן שאתם צופים בה היום, מפצחים גרעינים. הוא עמד בראש מקהלה ולאורך שעתיים הלהיב את אוהדי חיפה עם "חיפה, חיפה". המשחק החוזר גבה טרגדיה נוספת. אמר חזר להרכב למשחק בחודש מאי (הראשון היה במרס) אלא שהפעם נעדר ממנו הבלם הקבוע שלום ואנו ששבר את רגלו. לעמדת הבלם הוסט החלוץ דניאל שמולביץ, אחרי הזכייה ההיסטורית לא שכחו את הבלם המתוסכל והעניקו לו את הכבוד לעלות ראשון עם קביים ולקבל את מדליית המנצחים.
עם מקרי כוח עליון לא היה טעם להתווכח, מה תגידו על נאמנותו של אלירן אלקיים, מהשחקנים הסימפטיים והמוכשרים ביותר שיצאו ממחלקת הנוער והשתלבו היטב בהרכב בעונה בה חיפה לקחה את הגביע האחרון. לאלקיים היה מקום בטוח בהרכב וברור היה לכולנו ששמורה לו הזכות לשחק בגמר מול הפועל ירושלים. מספר ימים קודם לכן תיכנן המאמן דניאל בריילובסקי להעניק מנוחה לאחדים משחקניו לקראת הגמר. רק בעיה "קטנה" נוצרה: היריבה האחרונה בליגה, הפועל באר-שבע הייתה בסכנת ירידה ובמכבי חיפה רצו למנוע פיתחון פה והעלו הרכב חזק למשחק בבירת הנגב. עד לדקה ה-90 התוצאה נותרה עקרה משערים. יוסי בניון, אז ילד הפלא של הדרומיים, הגיע למצב מצוין, בעט והכניע את ניר דוידוביץ. שער ? לא. על קו השער ניצב אלירן אלקיים שזינק אף הוא והדף את הכדור בידו. פנדל ו...כרטיס אדום שמשמעותו: הלך גמר הגביע. בניון כבש מהנקודה הלבנה, באר-שבע נשרה לליגה הארצית ולאלקיים נותר למרוט את שערות ראשו על החמצת חייו. אל דאגה, מדליית זהב יש לו למרות שלא שיחק. ההרגשה שונה. המקרה הבולט הנוסף, סביר להניח שיניב קטן עטוף בו, מנת חלקו של מנהל מחלקת הנוער בהווה, יניב כהן. אחרי שהתברר שמכבי חיפה ניצבת על סף הזכייה בגביע 1991 ונותרו שתי דקות, ביקש המאמן שלמה כהן להכניס את יניב כהן כדי שירגיש שותף, ולהוציא את החלוץ איתי מרדכי. מרדכי הערמומי הבחין בתנועות ידיו של שרף אלא שהחליט ל"ברוח" למרכז המגרש והתעלם מבקשת החילוף. שופט לא יכול לכפות חילוף, מרדכי נותר במגרש עד לסיום ולתחילת החגיגות ויניב כהן הסתפק במדלייה מעמדת הספסל.
ההופעה ה-34 של מכבי חיפה במשחקי גביע באצטדיון רמת-גן
אז מה יהיה לנו באצטדיון הלאומי ברמת-גן ? תגיע אליו מכבי חיפה אחרי שהופיע על כר הדשא שלו לדורותיו ב-34 משחקי גביע מאז קום המדינה. התוצרת: * גמר אחד שהסתיים בתיקו (0:0) מול מכבי תל-אביב. * ארבעה משחקי גמר שמחים- בעונת הדאבל 1:3 על הפועל פתח תקווה, ב-1993 עם שער של ראובן עטר מול מכבי תל-אביב (0:1), כעבור שנתיים ניצחון בדרבי על הפועל (0:2) וב-1998 ניצחון 0:2 מול הפועל ירושלים אחרי הארכה. * שישה משחקי גמר מורטי עצבים שהסתיימו במפח נפש. בגמר 85' הפסד 1:0 לבית"ר ירושלים (אלי אוחנה), בחלוף שנתיים שוב הפסד בפנדלים למכבי תל-אביב אחרי 3:3 בתום 120 דקות, גם ב-89' הלך הדאבל בהפסד מהנקודה הלבנה לבית"ר ירושלים ושוב בתום דרמה גדולה (3:3). פנדלים מוחמצים היו מנת חלקם של ה"ירוקים" ב-2002 מול מכבי תל-אביב אחרי 0:0 ובפעמיים האחרונות, עם אלישע לוי שני הפסדים, לבית"ר ירושלים (2:1) ולהפועל תל-אביב (1:0). בסך הכל 34 הופעות בשלב שמינית הגמר (פעמיים), אחד ברבע הגמר, 21 בחצי הגמר ועשרה בגמר. בשלושה משחקי הגמר האחרונים בהם חיפה השתתפה צפו למעלה מ-40 אלף צופים, המשחק בעל מספר הצופים הנמוך ביותר היה בחצי הגמר החוזר מול שמשון ב-89' (5000) ודרמות לא חסרו, בעיקר בשלב חצי הגמר.
כמה כמה מול ה"אדומים" ?
אחרי ה"כלה הירוקה" הגיע הזמן להפגיש אותה עם ה"חתן האדום" ולבחון את מבחן הכוחות ביניהם. עד 1960 לא נערכו מפגשי גביע בין חיפה להפועל. אז בחצי הגמר משחק שבו הפועל ניצחה 0:1 משער של משה בורסוק, רבע שעה לסיום. חלפו תריסר שנים ושוב מפגש בחצי הגמר (1972). יעקב רחמינוביץ ויחזקאל חזום ניצחו את מכבי לזכותה כבש הבלם ישעיהו שווגר ז"ל לקראת הסיום. בעונת 1974/75 חיפה שיחקה בליגה א' ובמפגש כפול שוב רגלה היתה על התחתונה. בראשון בקריית אליעזר 0:0 בו חיפה החטיאה פנדל (יואב לוי) ובגומלין הקבוצה הלאומית נזקקה להארכה כדי להדיח את החיפנים מרבע הגמר. מורדכוביץ וחזום מהפעם הקודמת כבשו, משה אגמי רק השווה זמנית. סוף-סוף ניצחון ירוק בשמינית גמר בעונה בה הפועל גנבה לחיפנים אליפות עם אותו שער מפוקפק מרגלי גילי לנדאו. בגביע חיפה הוליכה משער של רוני רוזנטל סמוך למחצית, משה סיני איזן בפנדל וגם חיפה נהנתה וציון מרילי דייק מהנקודה הלבנה- 1:2 לחיפה. המפגש הבא הוליד הפתעה גדולה. הפועל שיחקה בליגה השנייה (89/90), לא הצליחה לנצח את קבוצת הצמרת החיפנית ולמרות זאת העיפה אותה בשמינית הגמר. במשחק הראשון בבלומפילד תיקו 0:0 וכך גם בגומלין (2:2). בזכות צמד שערי החוץ מרגלי רפי שמואל ת"א עלתה, אברהם אבוקרט ואיתי מרדכי כבשו לחיפה. אלון חזן, אחרי שהגיע מהפועל פתח-תקווה (92/93) הכריע את גורל משחק חצי הגמר בו חיפה ניצחה 0:1 קטן בדרך לגמר הראשון של הנשיא יעקב שחר כבעל הקבוצה.
את המשחק הבא לא ישכחו שני שוערי הקבוצה, שביט אלימלך ואבי פרץ. הראשון עצר ארבעה פנדלים ונכנע רק לאבישי ז'אנו, גם בהפועל הסתפקו בשני כיבושים (שמעון גרשון ודיאן ראצ'וניצ'ה) כדי לנצח 1:2 בחצי הגמר, אחרי שבמשך שעתיים הרשתות השתעממו. סיפור הפנדלים חזר על עצמו ברבע גמר 2004 בתום משחק מצוין בבלומפילד. יוסי אבוקסיס קבע 0:1 להפועל, עידן טל ומיכאל זנדברג (זוכרים ?) חוללו מהפך ואוזובוטה אוגבונה השווה ל- 2:2. בפנדלים שוב ניצחון להפועל מבעיטות מוצלחות של שמעון גרשון, רמי אבו-לאבן, יוסי רוזן ויגאל אנטבי. בחיפה רק ז'אנו ואליניב ברדה דייקו. דרמה גדולה, פעם שלישית בפנדלים, בעונת 2008/09, שנת האליפות הראשונה של אלישע . בשמינית הגמר 1:1 בבלומפילד משער של מהראן לאלא להפועל ופנדל לזכות חיפה בדקה האחרונה מרגלי...יניב קטן. נשארנו עם גמר אשתקד ועם שער הניצחון של סלים טועמה (דקה שנייה), השער המהיר ביותר שהגנת חיפה ספגה אי פעם במשחק גמר. יאללה, נוסעים לרמת-גן והשאלה איך חוזרים ? כמו לפני כל גמר- התקווה היא חייה של מכבי חיפה בכל משחק ובכל מסגרת.
