"...קשה לזכור מתי ראינו בארץ מבצע כזה. אברהם מנצ'ל העמיד בצל את הפתעת המשחק, אירועיו והמתח העצום. תוך מבצע הניצחון, שכדורגלן אירופי הגדול ביותר היה גאה בו... הנה כך זה התחיל. שוב פתח אהרון אמר, הוא שיגר את מנצ'ל בין מגיני הפועל פ"ת, עוד לפני שהלה הגיע לרחבה, רביוב הגיח מולו, אך הודהם מהטעיות הגוף של מנצ'ל ונשאר מאחורי גבו. השוער ויסוקר יצא משערו כדי להציל, אך מנצ'ל, במלוא כושרו ומהירותו הערים עליו, ותוך הטעיה דומה חלף על פני השוער המסתער, כשפניו אל השער המופקר, לרגע היה נדמה שרביוב המתאושש יצליח להדביקו, הוא קרב אליו במהירות, אך לפני שהגיע לידו, מנצ'ל כבר בעט מהקו פנימה ובצהלת ניצחון רץ לעבר חבריו הצוהלים..."
זה ה-DNA של אברהם מנצ'ל. זה ה-DNA שהשריש במכבי חיפה והפך אותה, יחד עם חבריו אהרון אמר, ג'וני הרדי, אשר עלמני לקבוצה הטכנית של המדינה. מסורת אשר נמשכת עד עצם היום הזה ומחייבת כל מאמן ללכת בדרכה.
הבוקר (שישי) מנצ'ל נפטר בגיל 87 והשאיר אחריו שובל של כדורגל איכותי, שיחייב גם את הדורות הבאים במכבי חיפה. ולא קלה הייתה דרכו של הקפטן הראשון בתולדות המועדון הירוק שזכה להניף את גביע המדינה, הפרס הראשון בארון הפרסים העמוס.
כשהגיע מנצ'ל ארצה ממחנה של ניצולי שואה ברומניה והוריו השתכנו בטירת כרמל, בער בו הרצון לשחק כדורגל. חברו הפנה אותו למגרש מכבי הישן בהדר הכרמל, שם הצטרף לתקופה קצרה לקבוצת הפאר מכבי "שלמה" חיפה, קבוצת נוער ממנה יצאו מיטב כוכבי הקבוצה שהפכו אותה לבורג מרכזי בכדורגל הישראלי.
למזלם של הצעירים, הקבוצה נקלעה לתקופה של חילופי משמרות והצעירים כבשו את מקום הוותיקים. מנצ'ל ניצל עד תום את ההזדמנות והפך לכדורגלן טכני מהמעלה הראשונה. אפילו אוהדי יריבות מושבעות היו מגיעים למשחקים, בעיקר מול התל אביביות, כדי לצפות בתעלוליו וביכולת הכדרור וההטעיות שהיו סמלו המסחרי.
מי שרצה לראות את מנצ'ל האמיתי, ולא שחסרו משחקים לפני כן, הגיע למשחק הנעילה של משחקי המכביה 1961 כאשר נבחרת ישראל התמודדה מול יובנטוס, קבוצת הפאר האיטלקית. התוצאה בסיום 3:3, אבל גולת הכותרת משחקם הנפלא של אברהם מנצ'ל ואהרון אמר שזכו לציון 9 הנדיר. האיטלקים השתאו מיכולתם, פנו להנהלת מכבי חיפה וביקשו לרכוש את השניים בסכום של חצי מיליון דולר, סכום על גבול הפנטזיה באותם ימים. מנצ'ל סירב ואמר לכל מי ששאל שהוא לא ניצל מהתופת הנאצית כדי לעזוב את ישראל.
נשאר בישראל
לשיאו הגיע בחצי הגמר מול האלופה הפועל פתח תקווה (1:5) ועוד יותר בגמר 1962 בה כבש צמד מלהיב בניצחון על מכבי תל אביב 2:5 ובסיום מניף את הגביע אותו קיבל מהנשיא יצחק בן-צבי.
בגיל 30 החליט לתלות את נעלי הכדורגל וטס לקלן שבגרמניה כדי לעבור קורס מאמנים בכירים. וגם שם, כמו על כר הדשא, הצטיין וקיבל את הציון 10. עם תעודת המאמן שב ארצה ומצא את קבוצתו במשבר, שוב על רקע חילופי שחקנים. ללא אימונים סדירים הצטרף לצעירים בעונת 1964/5 ולא הצליח למנוע מהקבוצה את ירידתה הראשונה לליגה א'.
מנצ'ל מונה למאמן, הזרים דם צעיר לקבוצה ובתוך שנה החזיר את הקבוצה לליגת העל ואף שימש מאמנה בחמש השנים הבאות. מאוחר יותר עבר להפועל ירושלים ואחרי עונה שב לכור מחצבתו, כאשר מצבה הפיננסי, מלחמת יום הכיפורים וסיבות נוספות גרמו למאמן לסיים את דרכו בקבוצה ולשוב אליה כחבר ועדה מקצועית בשלהי שנות השבעים, כאשר עברה משבר קשה והשתרכה ארבע עונות בליגה השנייה.
מנצ'ל המאמן. צילום: מימל
מנצ'ל, בעל 30 הופעות בנבחרת ישראל (שבעה שערים) ו-225 הופעות ליגה (64 שערים) לא נטש את המועדון הירוק. לפני מספר שנים התמנה לנשיא עמותת השחקנים הוותיקים, ושימש כתובת לרבים מהם שנתקלו בבעיות קשות, הרבה אחרי סיום הקריירה.
הלך מאיתנו שחקן ענק, אדם ענק ותמיד כאשר יזכירו את מכבי חיפה, השם אברהם מנצ'ל ייחרט באותיות זהב בתולדות המועדון. ממנו ומחבריו קשה להיפרד.
יהי זכרו ברוך !!!
מול אוסטריה וינה. באדיבות משפחת יוסף וינרב (קוון המשחק)
מול מכבי ת"א. צילום: אוסקר טאובר
עם אהרון אמר (מימין) במדי נבחרת ישראל. צילום: אוסקר טאובר
מאמן ומתאמן. צילום: אוסקר טאובר
באדיבות משפחת יוסף וינרב (קוון המשחק)
