"רבותי, הגביע נמצא כבר בעתלית" – שאג אל תוך המיקרופון, השדר המיתולוגי, נחמיה בן-אברהם למראה חגיגת השערים שחרכה את כר הדשא באצטדיון האוניברסיטה בירושלים.

התיאור המטאפורי התרחש כבר בדקה ה-34, אחרי שחלוצי מכבי חיפה לא השאירו ספק שלראשונה ינחת בארון הפרסים הריק שלהם, גביע מדינה נוצץ. התוצאה 0:5 גרמה אפילו לנשיא המדינה, יצחק בן-צבי להתעניין אצל הסובבים אותו על מה ולמה ההתרגשות הגדולה.

הנשיא כבר היה חולה במשחק הגמר הראשון בין השתיים שנערך ברמת גן. קשה היה לו לשבת 120 דקות ולראות 0:0 לא מלהיב. בלית ברירה, חיפשו מוצא כדי להקל על מעניק הגביע ומצאו את המגרש באוניברסיטה העברית. לא בדיוק מתאים למעמד גמר, אבל מה לא עושים למען הקלה על האזרח מספר אחת.

חיפה הגיעה בטירוף. בחצי הגמר טרפה את האלופה, הפועל פתח תקווה 1:5 עם שלושער מרגלי חלוץ הסופה, דני שמולביץ. לפני כן, ברבע הגמר ניצחו את מכבי יפו 1:2 ובשמינית הגמר גם מכבי נתניה הפסידה לירוקים 3:1. מסלול דומה לנוכחי, מורכב מקבוצות ליגת על. בגמר ניצבה מולה תל אביב, קבוצה עם עבר.

ואז זה התחיל. כאילו נורו מלועו של תותח. ג'וני הרדי השכין את הראשון בדקה החמישית. עוד בטרם השתחררו מזרועותיו, וחלפו רק שתי דקות, הקיצוני יצחק שפירא הרעיד משמאל את רשתו של אהרון שרטינסקי. חשבו שיתנו לקהל לנוח, איפה? המאסטרו אברהם מנצ'ל בעט מקרוב את ה-0:3 ולא הסתפק בבודדת והעלה לצמד בחלוף רבע שעה. צבע פניהם של תל אביב היה חיוור יותר מצבע חולצתם הצהובה. וכאילו לא די, שפירא חתם מחצית שעה חלומית עם 0:5 שגררו את נחמיה בן-אברהם לצאת מכליו ואת הנשיא להבנה שלא יזדקק להגיע למפגש שלישי.

בהמשך תל אביב חזרה מעט עם שער מרגלי יהושע גלזר, החטיאה פנדל וכבשה שער נוסף של נסים בכר, הגביע נסע לחיפה ושם, במרכז הדר, התאספו אלפים והמתינו לגיבורים כדי לחגוג עימם עד השעות הקטנות של הלילה.

ההרכב שעשה היסטוריה לפני 60 שנים: יחזקאל גרשוני, חגי גולנסקי, דני שמולביץ, שמואל חדנס, ישעיהו הלד, אהרון אמר, זכריה בן-צבי, ג'וני הרדי, אברהם מנצ'ל, אשר עלמני, יצחק שפירא.