דוד אבני, מנאמני מכבי חיפה במשך עשרות שנים יחד עם קבוצה גדולה של עסקנים, "ירוקים" בנפשם, שרכשו אדמות עבור המועדון, לא חלם בחייו שיגיע יום והמלצתו, כשמאי מקרקעין בשנות החמישים, תהפוך את מתקן "קצף" לאימפריה עבור אלפי ילדים שיעברו במחלקת הנוער, בדרך אל תהילת הכדורגל.

בשלהי 1957 החלה אגודת נאמני המכבי בחיפה להתעניין ברכישת קרקע במבואותיה הדרומיים של חיפה, במחשבה שתשמש כמגרש אימונים למחלקת הכדורגל.

תצלום אווירי של מתחם "קצף"

מדובר היה בתוכנית רעיונית להקים במקום מרכז ספורט שיכלול מגרש כדורגל בגודל אולימפי, מסלול ריצה לאתלטיקה קלה, מגרשי טניס, אולמי התעמלות ומגרש כדורסל. בשלב הראשון ניגשו לביצוע מגרש הכדורגל ומסלול הריצה.

לרשות אגודת הנאמנים עמד סכום כסף, שנתקבל כתוצאה מפינוי מגרש האגודה במושבה הגרמנית, הפקעת מגרש במפרץ חיפה על ידי חברת החשמל ומחיסול רכוש אחר, בסך הכל 78 אלף לירות. סכום זה לא הספיק והוחלט לצאת במבצע גיוס כספים וזאת על ידי הקמת ועד ציבורי של מרכז הספורט של מכבי חיפה.

מגרשי הלחץ הסינטטים. כאן הילדים מתקדמים ומשתפרים. צילום: ראובן כהן

בשנת 1958 עלה בידי האגודה לרכוש את שטח הקרקע בן 45 הדונמים ואחר כך לבצע, במאמצים רבים, עבודות תשתית למגרש כדורגל ומסלול ריצה.

נאמני מכבי פנו לטובי האדריכלים בישראל באותה התקופה כדי שיכשירו את המגרש, יתגברו על בעיות הסחף והניקוז ואחרי כל הפעילות העניפה, הוקם מגרש כדורגל אחד ( הנתונים באדיבותו של אורי ירון, מחבר הספר "יובל 90 למכבי חיפה").

הטריבונה הלבנה על רקע הנוף הפסטורלי החליפה את תלולית העפר לטובת הצופים. צילום: ג'ו הירש

שמו של המגרש ("קצף") ניתן לו עקב סמיכותו לבית החרושת לסבון בשם זה. אלא שהמגרש לא הספיק לפעילות קבוצות מחלקת הנוער ואת רוב המשחקים נאלצה לקיים באצטדיון קריית אליעזר וחלק את זמנה בין זמני האימונים של הקבוצה הבוגרת וקבוצות נוספות בעיר שראו את עצמן שוות זכויות.

ב- 1985 נבנה מגרש נוסף. אל הראשון והיחיד, נוסף ה"מגרש העליון" וכעת בחיפה נהנו מאפשרות לא לסמוך יותר מדי על הלו"ז באצטדיון העירוני.

רק לעלות ולשרוק. חדר השופטים ב"קצף"

צמד חברי ההנהלה של אמצע שנות השמונים, ציון ביטון ויוחנן וולך, הבינו שללא תחזוקה מתאימה, המגרשים לא יעמדו בעומס הצפוי, בפרט כשחשבו על הגברת הפעילות במקום והוספת קבוצות. במסירות אין קץ ירדו מדי שבוע למגרשים וסיקלו אבנים שהדרדרו ממורדות ההר לתוך המגרשים ואיימו לשבש את הפעילות השוטפת.

גם פעילותם המבורכת לא תמיד הצליחה, בעיקר לא בחודשי החורף כאשר משחקים רבים התבטלו עקב משטחי דשא בוציים, בלתי עבירים למשחקי כדורגל. שלא לדבר על הרוחות העזות הנושבות במקום בימים סוערים.

חדר התדריכים לקבוצות העתיד. צילום: ראובן כהן

"מהפכת 1992" החלה ברגע שיעקב שחר רכש את מועדון הכדורגל מכבי חיפה. היה ברור לו שאצטדיון מודרני לקבוצה הבוגרת לא יוכל להרים בכוחות עצמו, אבל מתוך הכרה שהנוער הוא עתיד המועדון, החליט להשקיע מיליוני שקלים בהקמת אימפרייה לנוער, ובין הנושאים הראשונים שהעלה בפני אגודת הנאמנים- חכירת "קצף" כדי שיוכל לפתח את המתחם על פי הדרישות האירופאיות הגבוהות ביותר.

וכך, כמו באגדות, כאשר הצפרדע הופכת לנסיך, מתחם "קצף" הפך למודל לחיקוי עבור קבוצות מהארץ ומחו"ל. חלומו הרטוב של כל שחקן חיפני, וכמובן שחקנים אורחים, לשחק על המגרשים הנפלאים הנראים כמרבדי דשא בגנים נחשבים בחו"ל.

יציע המכובדים והמוזמנים במשחקי הנוער והנערים. צילום: ראובן כהן

על המלאכה הופקד ציון ביטון. תחילה היה אוהד משנת 1969 ועד 1979 שימש כסגנו של מנחם שמול, האחראי על פלוגת הסדרן במכבי חיפה. לאחר מכן הפך לחבר הנהלה מן המניין ומתוקף עבודתו כאזרח עובד צה"ל, וכאחד שנושא המגרשים קרוב לליבו, החל לטפל במתקן ב"קצף" ולאחר מכן גם בהקמת מתחם האימונים בכפר גלים.

מי שנתן "פוש" רציני למחלקת הנוער, המנכ"ל איתמר צ'יזיק שנכנס לתפקידו בשנת 2002. כאחד שקבוצות הנוער בראש מעייניו, גרם שהמגרשים ב"קצף" יהפכו למעין " היכל כדורגל לנוער".

חדר הטיפולים והמסז'ים ב"קצף". צילום: ראובן כהן

הנשיא יעקב שחר החליט שלפחות עשרה אחוזים מהתקציב השנתי יוקצה למחלקת הנוער, ומדובר בעשרות מיליונים לאורך זמן, והתוצאות בשטח לא אחרו להיראות. היום, במתחם "קצף" פרושים שלושה מגרשים מדושאים ועוד מגרש סינטטי, הצעקה האחרונה בעולם הכדורגל, כך שניתן לקיים בו זמנית ארבעה משחקים.

בנוסף להם, הוכנו שני מגרשי לחץ סינטטים בעלי שטח מוגבל, שנועדו לשפר אצל הילדים את הקואורדינציה והיכולת הטכנית. אגב, אם רוצים להבין את חשיבותם של מגרשים אלה, ניתן לגלוש ב"מנהרת הזמן" לשנות החמישים והשישים, כאשר מכבי חיפה נחשבה לקבוצה הטכנית במדינה וזאת עקב האימונים שערכה במגרש ה...כדורסל הצמוד לבית המועדון ברחוב שבתאי לוי, צמוד לקולנוע "חן".

דור העתיד של המועדון מתאמן בחדר הכושר החדיש. צילום: ג'ו הירש

כל המגרשים מנוקזים ומוארים באור נגוהות. אין סיבה בעולם שמשחק יבוטל עקב שלוליות ובוץ, אלא אם ההתאחדות החליטה לבטל את קיומו. התאורה מאפשרת אימונים גם בימים בהם קיים עומס על המגרשים או עקב מזג אוויר לוהט ומהביל.

המגרשים המדושאים עוברים שזרוע מדי חודש אוקטובר, לקראת החורף. צוות נאמן ומיומן מטפל במגרשים וגם המגרשים הסינטטיים זוכים לטיפול קוסמטי שגרתי הכולל הברשה במכונה מיוחדת שנרכשה לצורך זה, שאיבת אבק פעמיים בשבוע והשקייה. מלכת יופי אינה זוכה לתשומת לב כפי שהמגרשים ב"קצף" מקבלים.

המגרש הסינטטי רחב הידיים. צילום: ראובן כהן

ומי שחשב שהנשיא שחר, צ'יזיק וביטון יסתפקו רק בנעשה במגרש עצמו, לא יוכל להתעלם מיציע אוהדים לתפארת. עוד לפני שההתאחדות לכדורגל הוציאה הנחייה שבמגרשי נוער יוקמו יציעים לצופים, ראו במכבי חיפה את הנולד ואת מקומה של תלולית העפר, מעין "גבעת צעקות" עליה ניצבו הורים ואוהדים, תפסה טריבונה ובה 500 מקומות ישיבה, לרגלי מורדות הכרמל. נוף פסטורלי וכדורגל בצפייה אחת.

האוהדים גם זוכים לשירותים ניידים ובכך מכבי חיפה היא הקבוצה הראשונה והיחידה שזיכתה את אוהדי המחר בתנאים מצוינים. ומי שזוכר את הימים בהם הגיעו מוזמנים ומכובדים ל"קצף" ונשלחו עובדי המועדון לחפש להם כסאות, התופעה חלפה מהעולם. יציע מיוחד ומקורה, המכיל עשרות מושבים נוחים מאפשר צפייה מעולה על המגרש המרכזי.

חדר עבודה למאמנים. צילום: ג'ו הירש. 

וכאשר הסביבה ידידותית וקורצת, אין כמו להיכנס למשרדים ולחדרי ההלבשה המשרתים את תשע קבוצות המחלקה ולהשאיר את חוות הדעת לאורחים מבחוץ. סביר להניח ששחקני הקבוצות הרוסיות, המגיעות לישראל בחודשי החורף כדי להתאמן לקראת פתיחת העונה בארצן, כבר ראו בחייהם מתקני ספורט מפוארים. ואם הם, הצוות המקצועי והמנהלים לא מוצאים מילים כדי להביע את התרשמותם ותודתם, בחיפה מבינים מדוע.

וכך זה עם חיילי הצי השישי וקבוצות במצוקת מגרשים המבקשות את סיועה של מכבי חיפה ונענות, ללא תמורה. במכבי חיפה לא שוכחים את הקשיים בהם מחלקת הנוער תפקד, לפני עידן שחר.

חדר המתנה לאורחים, הורים ומוזמנים. צילום: ג'ו הירש

לרשות שחקני המועדון עומדים ארבעה חדרי הלבשה ממוזגים, לכל אחד צמודות ארבע מקלחות ושירותים, גם לנשים. שופטים "נלחמים" כדי לשפוט ב"קצף" כי מחכה להם חדר חמישה כוכבים. הם לא צריכים לדאוג לכלום, רק לעלות ולשפוט.

המתקן ב"קצף" כולל חדרי מנהלה מפוארים למנהל המחלקה, למנהל המקצועי, חדר טיפולים, מזכירות וכל מה ששחקנים, החל מקבוצת טרום ב' ועד הנוער חולמים. לשום שחקן נוער לא יכולה להיות טענה ש"הרצפה הייתה עקומה". המתחם ב"קצף" הוא היהלום שבכתר, חלום של נשיא המועדון שהפך למציאות ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה.

ככל שבעולם יתקדמו בנושא מתקנים, חיפה תצעד בשורה אחת איתם, עקב לצד אגודל.

( כתב: יצחק הברמן)

ארון הגביעים במתקן האימונים של מחלקת הנוער. צילום: ג'ו הירש