מגן - בלם שהחל את דרכו במכבי חיפה בשנת 1938 כשהיה בן 13. הוא וחבריו שיחקו על מגרש האספלט בטכניון כאשר מזכיר האגודה, יוליוס יגר , שחיפש אז בנרות שחקנים למועדון , נתקל בו ובחבריו והזמינם להצטרף. הם צורפו מיד לקבוצת הנערים של מכבי חיפה, וגדלו בתקופה קשה. כשעלה לקבוצת הנוער "הוזמן" לשחק בקבוצה הבוגרת שתמיד חסרו לה שחקן או שניים להשלמת ההרכב. באותן שנים הגיע כדורגלן ממכבי תל-אביב לאמן במכבי חיפה, פעמיים בשבוע. דננברג שיחק בעמדת הבלם בשיטה האנגלית, ואחרי שהצטרף אוטו שלפנברג, לימים גם מאמן הקבוצה הבוגרת, עבר לשחק כמגן ימני ותקופה קצרה אף שימש כקפטן. הוא נחשב למגן "בלתי עביר", קשוח מאד, וחלוצי היריב חששו לשחק מולו. למרות קשיחותו, הורחק רק פעם אחת מול הפועל חיפה (22.11.47 בהפסד 1:5), אם כי גרם למספר בעיטות 11 מ` לחובת מכבי חיפה. הקהל הקטן של מכבי חיפה באותם ימים, מאד התלהב והעריץ את משחקו הבלתי מתפשר של דננברג. גם בהנהלת הקבוצה היו מודעים לרצינותו, ולמרות הזמנים הקשים זכה לצ`ופר מה "ספונסר" של הקבוצה, חבר ההנהלה שמואל ביינהקר ( על שמו נקראת קבוצת הנוער). כל שנה הובטח לו שאם לא יגרום לפנדלים נגד קבוצתו, יקבל נעלי כדורגל חדשות, בונוס מעורר קנאה בתקופה ההיא. פנדלים כן היו, וגם נעליים. יחד עם הקבוצה עבר חוויה פוליטית לא קלה. בשנת 1945 מכבי חיפה סיימה ראשונה בליגת המשנה, ואמורה היתה לעלות לראשונה בתולדותיה לליגה הלאומית. אלא שבאותם ימים עסקנים פוליטיים הם אלה שקבעו את גורל העליות והירידות, ומכבי חיפה, ללא גב איתן, נותרה מאוכזבת בליגה השניה. האכזבה והמרירות היתה מנת חלקם של דננברג וחבריו עד 1947, שנה בה דורגו שוב במקום הראשון והפעם איש לא מנע מהם את חגיגות העליה אותם הוליך מאמן הקבוצה, שוער הפועל חיפה בעבר, קליין. מלחמת העצמאות קטעה את הפעילות הספורטיבית בארץ, וגם דננברג נשלח לתל-אביב, שם גוייס למשטרת החיול ( מקביל למשטרה הצבאית) שתפקידה היה ללכוד ולגייס את המשתמטים. הג`ינג`י בעל המזג הסוער, כמו במגרש כך גם בצבא, עשה צרות והועבר לחיפה, לחיל-הים. בגיל 27 נפגע בברכו בעת שרות בצבא והאבחנה הרפואית היתה לנתח את הברך. הוא התייעץ עם ביינהקר ( זוכרים, הספונסר !) והשניים סיכמו ביניהם שאם לא ניתוח, אז לפחות שישאר בשדה הכדורגל. דננברג בחר להפוך לשופט כדורגל ושפט בליגות הבכירות. במכבי חיפה שמחו שיש להם "על מי לסמוך" וניסו לנצל זאת. לדננברג נקרתה הזדמנות פז לסייע לקבוצתו לשעבר בעקיפין. הוא נשלח לשפוט בנתניה, את משחקה של הפועל טבריה מול מכבי המקומית. תיקו או נצחון לטבריה היו גורמים לנשירת חיפה לליגה א`. לפני המשחק ניגש אליו מקס גרינבוים, עסקן ותיק של מכבי חיפה ושאל אם ברור לו (לשופט-שחקן לשעבר) מה משמעות המשחק. דננברג ענה לו שיפעיל את השכל במקרה הצורך. המחצית הסתיימה בתיקו 1:1 אך בסיום נתניה ניצחה 1:3 והשופט הפעיל רק את המשרוקית. לא היה לו צורך ביותר.

(יצחק הברמן)