אחד מהשחקנים הבולטים ביותר שגדלו אי-פעם במכבי חיפה. מקשר נבון, ערמומי, וזריז שהפיל חתיתו על מגני הקבוצות נגדן שיחק. השתייך לאחת המשפחות הותיקות ביותר בארץ, שמוצאה בכפר הגלילי עלמא ומכאן שם משפחתו האמיתי ולא הסילוף כשכתבו אותו עשרות שנים באלף במקום בעין. התגלה באחת מסמטאות חיפה. באותם ימים נערך משחק בין קבוצת נערים צעירה לבין צעירי מכבי חיפה וקבוצתו ניצחה 1:3. מזכיר האגודה, יוליוס יגר פנה לאמו ןשיכנע אותה להשפיע על הילד לעבור לאגודה מסודרת, מפני שהמשחקים על הכביש מסוכנים. התברר שהיה שייך לקבוצה בשם "הכח חיפה" ויגר, שהתפעל מכדרוריו, העבירו בגיל 12 למכבי חיפה תמורת זוג נעליים. שם הציבוהו בקבוצת הנוער השניה שברוב המקרים ניצחה את הקבוצה הראשונה. בן 16 היה כשהועלה לקבוצה הראשונה כבוגר קבוצת הנוער מכבי "שלמה" חיפה. באותו זמן סיים עשר שנות לימוד והחל לעבוד כמכונאי במוסך. בשנת 1951 ערך את הופעת הבכורה, יחד עם ששה שחקני נוער נוספים. כל הצעירים הועלו על טנדר שנסע במהירות 25 ק"מ לשעה וכשהגיעו למקום המפגש חיכו להם השחקנים הותיקים שנחלו כשלונות רצופים בליגה. ביניהם היו ישעיהו הלד וטיבי כהן ששהו בתל-אביב וכשראו את עלמני וחבריו החלו לצעוק ולהשתולל שעושים מהם צחוק והם מוכנים אינם מוכנים לשחק. סכום כסף מסוים שניתן להם השקיט את הרוחות ואותם שחקני נוער הצליחו לסיים בתיקו 1:1 מול מכבי פתח-תקווה. שבוע לאחר מכן, בגומלין, חיפה ניצחה בביתה 1:2 כשמבקיע שער הניצחון היה אשר עלמני. מכאן כבר לא נשמעו צעקות. כשרונו עוצב במכבי חיפה של שנות ה- 50 תחת הדרכתו של אלי פוקס. לקבוצה לא היה מגרש והיא נאלצה להתאמן על מגרש הכדורסל של בית הספר "הריאלי" או על שפת הים. בגלל תנאים אלה נוצרה אצל השחקנים, ובעיקר אצל עלמני, סגנון המשולשים הקצרים, כאשר השחקנים התרגלו להגיע עם הכדור לתוך השער ולהבקיע ממטר. המאמן הלאומי, ג`רי בית-הלוי, גילה את עלמני במשחקי המכביה של 1955 כשהוסיף להצטיין במסע הניצחונות של מכבי חיפה לקפריסין. הוא הזעיק אותו למחנה אימונים של הנבחרת בבית המלון "וולידור" בהרצליה. עלמני שותף במשחקי הנבחרת עם קבוצות חוץ, אך לא במשחקים בינארציים כשבין השאר החמיץ את המשחקים נגד נבחרת ברית המועצות ב- 1956. הפרמיירה הבינארצית של עלמני נרשמה באוקטובר 1957 באצטדיון רמת-גן. הוא שיחק אז כקיצוני ימני של הנבחרת במשחק ההפסד 5:4 מול נבחרת המשנה של צרפת. במשחק זה הייתה לעלמני, אחד השחקנים הטכניים והאלגנטיים ביותר בליגה הלאומית, הרגשה שהוא קונה לעצמו מקום של קבע בהרכב. בניגוד לקבוצתו בה השחקנים אהבו לשתף עמו פעולה, בנבחרת הדברים נראו שונים. כדוגמא אפשר להביא את הנבחרת שאמורה הייתה לנסוע לפולין למשחק בו הפסידה ישראל 7:2. זמן קצר לפני הנסיעה קיימה הנבחרת משחקי מבחן נגד הקבוצה הבלגית סטנדרד-ליאז`, עלמני היה בין הפותחים אך כעבור 40 דקות הוחלף. כשנשאל מאמן הנבחרת, אלי פוקס, מדוע החליפו, הסביר כי עלמני אמר לו שהוא פצוע, עובדה שמעולם לא הייתה ולא נבראה. הנבחרת נוצחה 3:0 בעוד נבחרת חיפה הביסה את הבלגים 1:5 והפרס לעלמני, המצטיין במשחק זה - ניפוי מהנבחרת. ב- 1962 כבר הייתה נטייה בקרב שחקני הנבחרת לאפשר שיתופם של יותר שחקנים מהפרובינציה החיפנית. ההונגרי גיולה מאנדי צירף את עלמני לנבחרת שנסעה לטורקיה בעוד שבן עירו, אהרן אמר, נשאר בבית בשל פציעה. נסעו גם אברהם מנצ`ל ודני שמולביץ. עלמני לא שותף בתחילה, כוסס את צפורניו ו- 20 דקות לסיום הוכנס כדי להשהות את המשחק בסגנון הטכני שלו ובכך למנוע הפסד גבוה מ- 1:0. עלמני, איש חיפה, השתייך לסגלים שונים של הנבחרת הלאומית במשך יותר משש שנים. לעלמני היו הצעות לעבור לקבוצות אחרות וביניהן קיבל הצעה מהפועל חיפה שיוצגה במשא ומתן על ידי כוכבה, יאנה שטרן. באמצעות אחיו, הוגשה לעלמני המחאה כאשר המקום המיועד לסכום נשאר פתוח, לשיקולו של השחקן. "היה חשוב לי להישאר עם חברי במכבי" הסביר עלמני לבני משפחתו הנדהמים. למרות אהבתו לקבוצה, עלמני היה אחד מראשי "מרד שחקנים קטן" ערב משחק גמר גביע המדינה בירושלים בו חיפה גברה על מכבי תל-אביב 2:5. ההנהלה דאגה למקום בבית-מלון ירושלמי, וכשהשחקנים הגיעו אליו, חשכו עיניהם. המקום היה מטונף, מקקים חגגו בכל פינה וארונות, הס מלהזכיר. עלמני וחבריו הציבו תנאי להנהלה להחליף מלון ואף איימו לשוב לחיפה, איום שלא מומש מאחר וההנהלה דאגה להחלפת החדרים. עלמני היה שחקן שהתאמץ בכל משחק. לא היו לו משחקים חלשים. את משחקו נגד הקבוצה הבלגית הזכרנו, ויש גם משחק גביע נגד מכבי יפו בו כבש צמד שערים, כאשר השני היה מלאכת מחשבת. עלמני חלף בכדרור ממחצית המגרש על פני 5 משחקני יפו ובמסירות כפולות עם שחקן קבוצתו הבקיע את שער הניצחון. עלמני נושא מספר פכים קטנים מאותה תקופה.הראשונה כאשר יצחק (פיצל`ה) צבי העיר לחלוץ האגדי של מכבי תל-אביב והנבחרת, יהושע גלזר: עוד יבוא יום ותהיה זאת הפתעה כשמכבי תל אביב ינצח את מכבי תל-אביב" נבואה שהתגשמה כעבור 40 שנים. או אותו משחק נגד מכבי פתח-תקווה ששחקנה, טורקניץ סרב לעלות לשחק מול ה"חבורה הירוקה" בטענה שהוא כל הזמן רואה את גבה, אז בשביל מה לשחק? עלמני מחזיק בשיא מיוחד במינו. מעולם לא הורחק ולא הוזהר על ידי שופט כלשהו. בכל המלך הקריירה הארוכה שלו ביצע ארבע עבירות (!). על הגינותו זכה ממועדון "רוטרי" בגביע ההגינות. עלמני בלע גלולה מרה כשהיה בין היורדים לשנה אחת לליגה א` ב- 1965. חברו, אברהם מנצ`ל ביקשו להישאר ולסייע וכך עשה. בגיל 32 החליט לתלות את נעליו לפני שהקהל ישלח אותו הביתה. לא ניסה להמשיך בקבוצה בליגה נמוכה יותר, בטענה שמי שעושה זאת עבור הכסף מסכן את בריאותו. כשפרש ב- 1968 נטל לידיו אימון קבוצת ילדים ומאז המשיך לעבוד במחלקת הנוער ורבים מכוכבי העתיד גדלו אצלו. גם על סף גיל הגבורות עלמני המשיך לחפש כישרונות צעירים עבור מכבי חיפה אותה מעולם לא עזב, למעט עונה אחת.

(יצחק הברמן)