אחד מהחלוצים המצטיינים ששיחקו במכבי חיפה. למרות התקופה הקצרה בה הופיע בשורותיה , הוכיח שמלאכת ההבקעה נהירה לו היטב. שלמה לוי הובא מקבוצת הכח תל-אביב על ידי אלי פוקס, כשזה הגיע ממכבי תל-אביב לאמן ולשחק במכבי חיפה ב- 1955. מיד עם בואו ניתן היה להבחין שהשחקן מכיר רק את הרשת שמאחורי היריב. חבריו לקבוצה ששאלוהו כיצד הוא קורא לעצמו היו נענים : "ש.לוי , מבקיע שערים". ואכן, מכונת השערים הוכיחה את עצמה. לשיאו הגיע בינואר 1956 במשחק הדרבי מול הפועל חיפה. לוי כבש שלושער, היחיד שלו במדים הלבנים (אז חיפה שיחקה בלבן) ומכבי ניצחה 0:5 ושמה קץ לשליטת ה"אדומים" בעיר הכרמל. בסך הכל הופיע במכבי חיפה ב- 45 משחקים וכבש 26 שערים ,כמות נדירה. בואו של המאמן ההונגרי, אנדור קיש, גרם לנתק בינו לבין המאמן הזר , הראשון בתולדות מכבי חיפה. שלמה לוי נעלב על שלא הורכב במשחק ליגה ומיד הודיע על פרישה ממכבי חיפה. מאחר ולא יכול היה לעזוב את המועדון מיידית, הודיע שהוא עוזב לשנה את הכדורגל ועולה על אניה כדי לעבוד כימאי. יחד עם זאת, לא שכח להבטיח כשהוא כעוס שברגע שיוכל, יעבור לשחק במדי היריבה העירונית, הפועל חיפה, וחלומו- הבטחתו הוא לכבוש רביעייה לרשתה של מכבי חיפה. במכבי חיפה לא התייחסו בשוויון נפש להבטחה, כי לשלמה לוי יצא שם של אחד שמבטיח ומקיים. ואכן, באפריל 1961 הפועל חיפה ניצחה בדרבי 1:4 ואת כל השערים לזכותה כבש שלמה לוי. החלוץ בעל רגל שמאל האימתנית ניחן בבעיטות מספרת מדויקות להפליא שהפכו בתוך זמן קצר לסמלו המסחרי. פעמים רבות קיבל את הכדור כשגבו מופנה לשער, התעופף באוויר ו"חתך" את האוויר בבעיטה המפורסמת, וכך כבש שערים רבים. שלמה לוי היה תמיד נחוש ולראיה , כשעזב את הפועל חיפה , פנה לעבר הפועל רמת-גן שעלתה מליגה א`. מעולם לא זכתה קבוצה באליפות ישראל בשנה שלאחר עלייתה, אבל אצל שלמה לוי לא היה בלתי אפשרי. יחד עם השוער יעקב חודורוב והבלם מרדכי בנבנישתי, כוכבי שנות ה- 50 וה- 60 עשו את הבלתי ייאמן בשנת 1964.

(יצחק הברמן)