מגן ובלם ששיחק בשנות החמישים המאוחרות. הגיע למכבי חיפה ב- 1956 מקבוצת גדנ"ע יהודה בה היקנה לו המאמן שוני מושקוביץ את היסודות הבסיסיים וטיפח אותו לקראת הופעה בקבוצות בוגרות. באותן שנים לא יכול היה להיקלט בקבוצות התל אביביות בגלל הרכבים קבועים והגנות חזקות של הקבוצות המקומיות. אלי פוקס, מאמנה של מכבי חיפה באותן שנים, חזה בשני משחקים והתרשם ממשחקו של ואנו. הוא הציע לו לעבור לחיפה בה יוכל להתקדם וכך היה. עיתוי הגעתו לחיפה לא היה מוצלח, כי גם בעיר הכרמל היה למכבי הרכב קבוע וקשה היה להתברג לתוכו. הזמן עשה את שלו. יחד עם אהרן אמר שהובא מקיבוץ ויצחק שפירא מעתלית תקעו יתד בהרכב הראשון ולא זזו ממנו. שלום ואנו היה חסר מזל בכל הקשור לאירועים חשובים. תמיד לפני מאורע חשוב היה קורה לו תקר. הגרוע מכל ארע לו בשנת 1962 לקראת ההופעה בגמר הגביע. במשחק הראשון מול מכבי תל אביב לא הובקעו שערים וואנו היה הטוב במגרש. שלושה ימים לאחר מכן הופיע במשחק ליגה נגד שמשון תל אביב בחיפה. לרוע מזלו, לא רק שחיפה הובסה ,1:4 הבלם החיפני קרע את רצועות הרגל ואת משחק הגמר החוזר שנערך בירושלים בו חיפה ניצחה 5 : 2 וזכתה בגביע כאשר ואנו "אוכל את הלב" ביציע. למרות זאת לא ויתר על טכס חלוקת המדליות. כשהוא מדדה על קביים, ניגש לשולחן לידו ניצב נשיא המדינה, יצחק בן-צבי, והקפטן אברהם מנצ`ל העניק לו את המדליה כאילו שיחק. ואנו נהנה לשחק במכבי חיפה, הרבה בזכות המירקם החברתי שלה. כולם היו שחקנים צעירים שבילו יחד, הלכו בצוותא לסרטים עד שסדקים החלו להתגלות בגלל נישואי חלק מהשחקנים.הבלם שהופיע בנבחרת הנוער הראשונה בישראל שהוקמה על ידי האנגלי, הנרי גיבונס וכמו כן הופיע בנבחרת ב` של ישראל למשחקי המכביה. את תקופתו נהג ואנו להגדיר כחוויה מתמשכת. ב- 1957 יצאה מכבי חיפה שהיתה בשיאה לקפריסין. במשחק הראשון ניצחה חיפה 5 : 0 ובמשחק השני נצחון גבוה נוסף .1:5 הקפריסאים אשר נוכחו לראות שיש להם עסק עם מקצוענים, הרכיבו קבוצה משתי הקבוצות המובסות וגם הפעם גורלם לא היה טוב יותר ונוצחו 2 : 5 . המשחק הרביעי שצריך היה להיערך בערב יום הכיפורים בלימסול גרם לבעיות. אהרן אמר לא רצה לשחק בגלל חששו שהמשחק יחלל את קדושת החג. בקבוצה היו פצועים רבים וביניהם שני השוערים. ג`וני הרדי שיחק על " רגל אחת" וכשוער הורכב המגן יגאל יעבץ. הפעם הפסידה חיפה 2 : 3 . מכבי חיפה חוותה גם בנסיעה נוספת לאירופה בשנת 1960 . כבר בראשית המסע, כשהגיעו ליוון, התברר שאשרות הכניסה לבולגריה עדיין לא התקבלו. 3 ימים שהתה הקבוצה במחנה נופש ורק אז הגיעו האשרות. הנסיעה נערכה ברכבת והיתה זאת הפעם הראשונה שקבוצה ישראלית נוסעת מעבר ל" מסך הברזל", כינוי למדינות מזרח אירופה. הרכבת חלפה במרחבי יוגוסלביה ובקרון השחקנים השתרר שקט מוחלט ומפתיע. את הדממה "שבר" אהרן אמר שפלט מילה שמאוחר יותר התברר שהיא במקרה בשפת המקום. חבריו ניסו להסות את אמר וזה טען ש" היוגוסלבים לא מבינים עברית". כולם פרצו בצחוק רועם. אותו מסע היה אחת התקופות היפות בתולדות הקבוצה. אמנם, ההצלחה הספורטיבית היתה מהם והלאה כאשר מתוך 10 משחקים, מכבי חיפה נוצחה ב- 9 ואחד סיימה בתיקו, אבל הקבוצות נגדן שיחקו היו מהמעולות בבולגריה. כאשר הקבוצה חזרה לארץ והביסה את כל יריבותיה בתוצאות גבוהות.אז, בתקופת השיא היתה הקבוצה יוצאת בכל יום רביעי (!) בשבוע למלון `שולמית` בחיפה ובו שהו עד מועד המשחקים בשבת. שני משחקים שלום ואנו לא ישכח. הראשון, נגד הפועל רמת גן שנערך תחת ברד כבד. הקבוצה היתה זקוקה לנצחון בכדי לזכות באליפות החורף. תוך כדי הצגת כדורגל נדירה חיפה ניצחה 3 :0 והבלם המסור שיחק במרבית דקות המשחק עם סדק ברגלו. מיד עם סיומו גובסה הרגל. שבוע הפגרה שנותר לו, לא עזר להחלמה אולם זה לא הפריע לו להסיר את הגבס ולשחק. המשחק השני היה נגד הפועל תל אביב. הקשר גדעון טיש החליק לעבר ואנו שבמצחו נפער חתך עמוק. הוא הובל חסר הכרה לבית החולים רמב"ם והתעורר לאחר מספר דקות. כששאל את האחיות סביב מיטתו מה ארע לו וקיבל תשובה, דרש בתוקף שיחזירוהו למגרש. הצוות המקצועי ביקש שיחתום שהשיחרור הוא על אחריותו וואנו חתם ללא היסוס וחזר למשחק כשתחבושת ענקית מכסה את ראשו. הציבו אותו בעמדת הקיצוני הימני וכמעט הבקיע שער. כשפרש משדה הכדורגל הפך לסוכן ביטוח מצליח ולשדרן תכנית הרדיו המצליחה " שירים ושערים". לכאורה, היה עליו להישאר ניטרלי וחסר הבעה, למרות שתמיד זוהה עם הצבע הירוק. ביוני 1976 סטה מהנורמה. מכבי חיפה נאלצה לשחק במשחק חוזר מול שמשון תל אביב ונצחון או תיקו היה משאירה בליגה הלאומית. מערכת התכנית שלחה את שלום ואנו לשדר את המשחק והוא החליט לפני המשחק שבשבת הוא חוזר לשעה וחצי להיות אוהד. מתוך שאגות האימים שלו שנבלעו בעידוד הקהל לא היה קשה לזהות שואנו חרד לגורל מכבי חיפה שניצחה 1 : 0 ונשארה בליגה הלאומית. בסוף שנות ה- 70 מונה לחבר הועדה המקצועית במכבי חיפה יחד עם שחקני עבר נוספים.