חלוץ רכש, מהבולטים בשחקני מכבי חיפה בסוף שנות השישים ואמצע שנות השבעים. הגיע למכבי חיפה ממכבי פרדס-חנה ששיחקה בליגה ב` ובה היה מלך השערים. לשיאו הגיע בעונה אחת בה כבש 42 שערים, כמות מכובדת גם בליגה נמוכה. המאמן אברהם מנצ`ל גילה אותו והביאו לחיפה. אדלר, משחקני הרכש הבודדים שהצליחו ל"משוך" לאורך תקופה ארוכה, נודע במשחק הראש המעולה שלו ומיקום מצוין ברחבה, למרות שהרבה להחמיץ. מיד עם הגיעו לעיר הכרמל, התחבב על קהל האוהדים בגלל מסירותו הרבה. על כך יעיד הסיפור הבא. אחרי מלחמת יום הכיפורים (1973) התייצב אדלר למשחק מול בית"ר תל-אביב שניצחה 2:3 למרות שנפצע ברמת הגולן. פגז סורי שנפל ליד עמדה של יחידתו שניצבה בקו הקדמי, התפוצץ בקרבתו ואדלר נפגע מרסיסים במקומות שונים בגופו ונזקק לטיפול. במקרה אחר, נפצעו הוא והמגן קרול רוטנר, כאשר שבו ממשחק חוץ במכוניתו של אוהד וגם אז לא ויתר על הופעה במשחק ליגה. בשנת 1972 כמעט והגשים את חלומו של כל שחקן. הוא זומן לסגל הנבחרת אולם לרוע מזלו נקרא באותה תקופה לשרות מילואים וכששב ממנו, כבר לא היה בכושר הראוי. בתחילת שנת 1977 שוחרר ממכבי חיפה ללא תמורה אחרי עשר שנות שרות. הנהלת הקבוצה ביקשה להצעיר אותה וויתרה על רוב הותיקים. כעבור שנתיים, בליגההארצית, נקלעה מכבי חיפה למצוקת בלמים. הקבוצה צנחה לתחתית הליגה השניה והבלם ירון פרסלני הושעה. אדלר בן ה- 32 בא מיוזמתו למאמן ג`וני הרדי והציע את שירותיו הטובים מתוך כוונה לעזור. כבר בהופעתו הראשונה המחודשת, כשהוא חסר כושר משחק, כבש שער במשחק הניצחון 0:3 על הפועל חולון. " שחרורי לפני שלוש שנים היה טעות. אלמלא ויתרו על ישעיהו שווגר, חיים פורטה ומוטי ברגר, חיפה הייתה היום קבוצה בליגה הראשונה" אמר לכל מברכיו. ()