לא כל הנוצץ זהב. נתן הירש לא המציא את הפתגם. אחד החלוצים המעולים שנולדו באגודה, נחבא אל הכלים, פגע פה ושם, אך את הפוטנציאל האמיתי הביא לכלל ביטוי בנכר. לא היו די סבלניים כלפיו. רצו לראות תוצאות מיידיות בשטח ומשלא ראו כאלה, נפרדו הדרכים והאכזבה הפכה דו-סיטרית. את פעילותו החל ב-,1960 בהיותו בן 12. למד את יסודות המשחק בקבוצות התשתית של מכבי חיפה עד שב-1965 התגשם חלומו של הנער הבלונדיני שזכה להיכלל בהרכב אחד עם אליליו, אהרן אמר, אברהם מנצ`ל, דני שמולביץ, שמואל חדנס ואחרים. על הרגשתו סיפר: תמיד הייתי אוהד שרוף של הקבוצה והשחקנים שהוזכרו, הלהיבו את דמיוני. לא תיארתי לעצמי בחלום הכי ורוד כי יבוא יום ואזכה לשחק במחיצתם. למזלי, אלה שהערצתי, הכניסוני בסוד גדולתם". הירש, כרבים מחבריו המצטיינים נבחרו לשמש כדור המשך לכוכבים המזדקנים ו "נזרקו" להרכב בתקופה של חילופי משמרות שנעשו לדבריו בחופזה וללא תיכנון מוקדם. הוא לא זילזל חלילה ביכולתם הטובה של מרדכי לובצקי, אהרן גרשגורן, דוד גוזלן, קרול רוטנר ואחרים, אך לדעתו,חוסר הנסיון היה בעוכריהם ופגם בכשרונם. אי לכך נאלצו כבר בשנתם הראשונה לטעום את טעם הירידה המר לליגה א`. הירש עצמו כבש בשנתו הראשונה בקבוצה הבוגרת 6 שערים ובד בבד המשיך להופיע בשורות קבוצת הנוער תחת הדרכתו של המאמן , מרדכי מרטין, האיש שגילה אותו. הירש מעלה על נס את היחס לו זכה מהותיקים, אשר עלמני, דני שמולביץ, אהרן עמר ושמואל חדנס ששימשו דוגמא נהדרת ליורשיהם. להירש היו תמיד השגות על אופן תיפקודם של המאמנים בשנות ה- 60 ותחילת שנות ה- 70 וכדוגמא הוא מביא שחקנים בעלי אופי משחק התקפי כאהרן גרשגורן ודוד גוזלן שהפכו ל "כלבי שמירה" לשחקנים שנפלו מהם ברמתם. בתחילת שנות ה- 70 זרק הירש את ה "פצצה" האישית שלו : אני רוצה לעזוב את מכבי חיפה". הדברים שנאמרו לאחר שיקול דעת מעמיק המחישו מחנק מסויים שחש הכדורגלן בקבוצת האם בה גדל. ההופעות בנבחרת הנוער בבנגקוק שבתאילנד שם כבש שלישיה לרשת מלזיה,ההופעה הבלתי נשכחת במדי נבחרת חיפה מול נבחרת שבדיה החזקה בה כבש צמד שערים (2:2 ) וההצלחות בנבחרת חיל האויר פתחו לו צוהר חדש. גם הנושא הכלכלי היה מרכיב חשוב בהחלטתו המפתיעה. הנהלת הקבוצה ניסתה בכל כוחה למנוע מהירש לעזוב אבל אחרי משא ומתן קצר לא היה לה מנוס והירש הועבר למכבי יפו. החלוץ שלא מימש את הפוטנציאל שהיה לו במכבי חיפה שאף לשחק לצידם של "פיגורות" כגיורא שפיגל ממכבי תל אביב או יצחק אנגלנדר ולבסוף נחת בקבוצה אפורה שבשורותיה הצליח לגנוב כותרות ולכבוש 13 שערים ב - 20 משחקים, כמות גדולה בהרבה מזו שהרגיל את אוהדי מכבי חיפה. גם בזמן הופעתו בנכר, לא שכח מאין בא ועזר בעקיפין. הוא כבש לרשתן של הפועל תל אביב והפועל חדרה, יריבותיה של מכבי חיפה למרתף הליגה. בקריירה של הירש שתי נקודות, טובה ורעה. "משחקי הטוב ביותר במכבי חיפה היה נגד הקבוצה הצ`כית, סלביה פראג בו נצחנו 2 : 0. אמנם, דני שמולביץ כבש את שני השערים, אבל כותרות העיתונים הכתירוני כחלוץ המרכזי הטוב במדינה. מאמני דאז, אברהם מנצ`ל, קבע כי מגיע לי ציון 10 כל הרמה שהפגנתי". והיה גם הקטע הרע שמטבע הדברים הוזכר על ידי הירש כמשחק הגרוע ביותר שלו בכל המלך הקריירה : " היה זה במשחק נגד שמשון תל אביב. יום קודם לכן הייתי מעורב עם אהרן גרשגורן בתאונת דרכים קטלנית שכתוצאה ממנה נספתה ישישה. ביש המזל רדף אותנו במשחק. גרשגורן נפצע בידו כבר בתחילת המשחק ואני, בכל מהלך 90 הדקות, ראיתי לנגד עיני את הזקנה. ברחתי מהכדור בכל פעם שנשלח לעברי. ביקשתי להחליפני, אבל הדבר היה בלתי אפשרי בגלל החלפתו המוקדמת של גרשגורן" במכבי יפו שיחק שנתיים והחליט לפרוש לטובת לימודים בארצות הברית.