החל את הקריירה בהיותו בן 14 בקבוצת הנערים של מכבי חיפה. בנערים ובנוער שיחק כחלוץ מרכזי. התגייס לצבא ואז, בשל שרותו ובעיות אישיות נאלץ להעדר מהמגרשים כשנתיים. בתום תקופת ה"ההקפאה" שב למכבי חיפה ובגלל ה"חלודה" שהעלה החליטו במכבי חיפה לשחררו למכבי חדרה. כאן פגש במאמן, אריה קוך, שאימן בעבר את מכבי חיפה בשנות ה-,50 וזה בזמן הנסיעות המשותפות מחיפה לחדרה וחזרה, הרביץ בו תורה ושינן באזניו שהצלחה בחדרה תסלול את דרכו למכבי חיפה. לבנאדו היתה עונה מוצלחת במיוחד ואכן, הוחזר לסגל הקבוצה. גושפנקא רשמית קיבל בזכות שני שערים שכבש נגד פ.צ.פורטונה הגרמנית, במחנה אימונים שערכה מכבי חיפה בגרמניה. בגיל 21 (שנת 1970) שב רשמית הביתה. מעניין לציין, אביו, שהיה אוהד קנאי של הפועל חיפה "חצה את הקווים" ועבר ולאהוד את מכבי בזכות בנו. בנאדו השתלב היטב בהרכב הראשון, שיחק כקשר וכשוריו התבטאו בין השאר במסירות מדוייקות לחלוצים, ומדובר בתקופה בה מכבי חיפה לא הירבתה לכבוש שערים. לא פעם נחלץ לעזרתם ושניים משעריו גרמו להתרגשות גדולה. במקרה הראשון כשמכבי חיפה ביצעה מהפך וניצחה את הפועל תל-אביב 1:3 אחרי שפיגרה, ובפעם השניה, כשבנאדו השווה בדרבי (אפריל 1971) יוקרתי את התוצאה ל-,1:1 דקה לפני שנשמעה שריקת הסיום. ירח הדבש עם קבוצת האם נמשך עד לבואו של המאמן אורי ויינברג ב-.1974 זה אמר לבנאדו לחפש קבוצה מאחר ולרשותו עומד סגל רחב. השחקן התרעם מאחר וויינברג הביא שחקני רכש בינוניים מקבוצות חלשות , והיה משוכנע שיכולתו עולה על שלהם והוא מסוגל לשרת את המועדון ארבע שנים נוספות, לפחות. הנהלת הקבוצה לא התחשבה בדעתו והציעה לו לפדות עצמו ב-15 אלף לירות או לחילופין, ביקשה שיביא קבוצה שתרצה לרכוש אותו. בנאדו התחנן לשחרור זמן רב ובסופו של הויכוח שוחרר תמורת 5000 לירות ועבר להפועל תל-חנן בגיל 26. שלמה העמיד דור שני של שחקנים במשפחה, הבלם הבינלאומי, אריק בנאדו, שהפך לבלם הקדמי הטוב בארץ. בן נוסף, תום, שיחק בקבוצת הנוער ושותף במשחקי האינטרטוטו של הקבוצה בקיץ 1999.