אחת התקוות הגדולות של מכבי חיפה שלא הגיעה למימוש הפוטנציאל שבו. שיחק בעמדת קיצוני שמאלי אחרי שהוסב ממגן אפור על ידי מאמנו בקבוצת הנוער, יונתן הרדי. האחרון היקנה לו ביטחון ביכולתו, מהירותו וכדרורו הסוחף. בקבוצת הנוער כבש בעונה אחת 27 שערים, הוכתר כמלך השערים בליגה לנוער וסייע לקבוצה לזכות בהישג היסטורי: אליפות ישראל בליגה לנוער (1975). כושר ההבקעה שלו, למרות ששיחק כקיצוני, היה מרשים. עידו ששיחק כדורסל בבית הספר "רמז" בחיפה וגובהו היה 1.70 מ`, עבר לשחק כדורגל ובגיל 16 הועלה לשורות קבוצת הנוער בה עשה חיל. הוריו לא התלהבו יתר על המידה מרגישותו לכדורגל וכדי למנוע ממנו להזניח את לימודיו, לא היססו לנעול אותו בבית כדי שלא יימלט לאימונים. שמשון לא התייאש והצליח להימלט מחלון ביתו שבקומה הראשונה. עידו שיחק מעט מאד משחקים בקבוצה הבוגרת אליה הועלה בגיל 18 ורוב הזמן שימש כשחקן ספסל קבוע. בגלל תנאי שרות קשים בצבא נמנע ממנו להתקדם בקבוצת הבוגרים. הועבר לבית"ר חיפה ששיחקה בליגה ב`. תמונה נדירה המעידה על זיקתו למועדונו, התגלתה בשנת 1976. מכבי חיפה התמודדה נגד הכח רמת-גן בקרית אליעזר. עד הדקה ה-90 לא הושגה הכרעה וחברו לקבוצה, ירון פרסלני, כבש שער ניצחון ממש עם השריקה לסיום. כולם אצו כאחוזי תזזית, רק עידו לקח ללב, התעלף והתמוטט והשוער, עמנואל שוורץ סחב אותו על ידיו עשרות מטרים עד שהתאושש מהתרגשותו.