קשר התקפי, מגדולי השחקנים שגדלו במחלקת הנוער של מכבי חיפה. נולד בצפת ולחיפה הגיע בגיל 3 בשכונת המצוקה "סטנטון" שבעיר התחתית. תנאי המחיה למשפחה בת חמש הנפשות היו עלובים- חדר ששטחו 15 מ"ר. ברןך היה הבכור מבין שלושת אחיו, וכבר בגיל צעיר יצא לעזור בפרנסת המשפחה. הצטרף למכבי חיפה בגיל 14 ושיחק בקבוצת הנערים. ממנה לבש את מדי הנוער ושיחק שישה משחקים בהם כבש תריסר שערים. סמוך לגיוסו לצבא זכה לערוך את הופעת הבכורה שלו בבוגרים, מול הפועל תל אביב (1:2 לחיפה). הניצחון לא הועיל לקבוצה וממן, יחד עם חיפה נאלצו לרדת בפעם השניה בתולדות המועדון לליגה א` ( אז הליגה השניה) בעונת 1973/74 , למרות שההתאחדות קבעה משחקי מבחן לשתי האחרונות בליגת העל ולארבע הראשונות מהליגה השניה. בואו של המאמן אורי ויינברג למכבי גרמה ל"חתול שחור" לעבור בינו לבין ממן שלא הודיע רשמית על פרישה, אבל נעלם מדעת הקהל ונשאר בביתו למעלה מחצי שנה. אליפות צה"ל החזירה אותו למגרשים. נבחרת חיל-האוויר בשורותיה עשה חיל ועזיבתו של אורי ויינברג, כבר אחרי מחזור ליגה אחד בליגה הלאומית אליה חיפה חזרה, השיבו אותו לאימונים ולא לזמן רב. השירות הצבאי מנע ממנו הופעה סדירה לאימונים. בסופו של דבר, ענייני הצבא הסתדרו, ומאמן החירום, שמעון שנהר ( שלפנברג) שהכיר אותו מהתקופה בה אימן את הנוער, נתן לו גיבוי ענק וממן החזיר לו במספר שערים חשובים שעזרו לקבוצה לשרוד במאבקי התחתית. אלא שאז ניחתו עליו שתי מכות איומות. בתוך שלושה שבועות, נפטרו הוריו בזה אחר זה. ברוך נותר מטופל בשני אחיו הצעירים בני ה- 11 וה- 16 . מדינה שלמה הזדהתה עם מר גורלו. אורגן משחק בין נבחרת ישראל לנבחרת חיפה שכל הכנסותיו קודש לעזרה למשפחה המיותמת. הטרגדיה האישית השפיעה על תיפקודו במגרש. הכישרון הצעיר הפך לכדורגלן עצבני וממורמר והתקשה לתפקד. אחרי חמש שנים בקבוצה הבוגרת, הודיעה לו הנהלת הקבוצה שמצידה אין בעיה שיפדה את עצמו וישתחרר לכל קבוצה בה יחפוץ. בגיל 23 ממן עמד על פרשת דרכים. למזלו, באותה תקופה החל לאמן בחיפה, מרדכי (מוטל`ה) שפיגלר. התרומה שלו למכבי חיפה הייתה אפסית, תרתי משמע ( המאמן היחיד שלא זכה אפילו בנקודה אחת ואחרי שלושה משחקים התפטר מתפקידו), אבל חיפה הרוויחה את ממן. שפיגלר `ניער` אותו ואמר לממן: " מכבי חיפה זה כמו בחורה, שהחלק היפה בה הוא הפנים. אתה הפנים היפות של מכבי חיפה...". המשל והנמשל היו ברורים לממן. אחרי ששפיגלר נטש, נטל את מושכות האימון ג`וני הרדי, הסמל המזוהה עם מכבי חיפה. ג`וני הפך לממן מאמן, מחנך ואיש משפחה. הוא גם היה זה ששינה לו תפקיד, מעמדת הקיצוני השמאלי לתפקיד קשר התקפי. מכאן, הרדי אמר, ממן יוכל להביא לכלל ביטוי, טוב יותר את כישוריו הטכניים. לאט אבל בטוח, ממן הופך לאחד הברגים החשובים בקבוצה. בעונת 82/83 הוא מפגין את אחד ממשחקי השיא שלו, מול שמשון תל אביב בבלומפילד (2:3) וזוכה לציון 9 בכלי התקשורת שלא התלהבו לפרגן יותר מדי. בסוף אותה עונה שותף ממן לאחד מרגעי השיא של מכבי חיפה בכל הזמנים. תיקו 4:4 מדהים בחצי גמר הגביע מול מכבי תל-אביב. אמנם, החיפנים נוצחו בדו-קרב בעיטות מהנקודה הלבנה, אבל כולם ראו שצומח לקבוצה מנהיג טבעי. מכשול בלתי צפוי נוצר עם בואו של המאמן האנגלי, ג`ק מנסל. מאמן הנבחרת לשעבר החליט " לעשות סדר" בקבוצה ולקצץ במנהיגותם של ממן וחברו הטוב, הבלם ירון פרסלני. את רוני רוזנטל הוא ביטל לחלוטין ואמר עליו ש"לעולם לא ייצא ממנו שחקן כדורגל". השיא היה במשחק החוץ מול הפועל ירושלים. מנסל החליט לשחק על נקודה ואפילו לא זימן את ממן לסגל 16 השחקנים. בהנהלת הקבוצה נדהמו ופנו למאמן להזמינו לפחות לבית המלון. האנגלי התעקש ואמר שאין לו צורך בממן, בגלל סגנון המשחק. בסופו של דבר, המאמן איים להתפטר. את איומו מימש אחרי מספר שבועות. איש לא הצטער, בפרט לא ממן שחוזר להתאמן תחת שרביטו של... ג`וני הרדי. בפיסקה הקודמת תבינו מה קרה בהמשך. פריצת הדרך שלו נסקה בעונת 1983/84 . איש לא חשב שמכבי חיפה תוכל לבטל יתרון בן 13 נקודות שהיה לבית"ר ירושלים שבראש הטבלה. הפסד נקודות נדיר, איפשר לחיפנים לסגור את הפער מהמובילה. אמנם, חיפה ניצחה כל משחק בחרוק שיניים, אבל ממן ידע להלעיט את חבריו להתקפה באין ספור כדורי פז. מאז נולד הכינוי "מארדונה" שהודבק לו. חולצה מספר 10 הפכה ללוהטת, יותר מאי- פעם. ממן הפך ל"קפטן" הראשון בתולדות מכבי חיפה שהניף את דגל האליפות. עונת השיא שלו הייתה בעונת 1984/85 בה מכבי חיפה הצליחה לזכות באליפות שנייה ברציפות. ממן שיחק נפלא והוליך את חבריו לכיבושים רבים ולניצחונות משכנעים. היכולת המצוינת שלו לא נעלמה מעיני המאמן הלאומי, יוסף מרימוביץ. ממן הוזמן לסגל הנבחרת, בפועל הופיע רק בשלושה משחקים רשמיים. על משבצת ה"פליי-מייקר" שיחקו אורי מלמיליאן ומשה סיני, כוכבי על שרק דחפור מסוגל היה להזיזם מההרכב. ממן לא השלים עם התופעה. אחרי שהבין שסיכוייו לשחק לא גדלים, הודיע על פרישתו מהנבחרת. עוד הוכחה שלבו ופיו שווים. לעתים מזגו הסוער עמד לו לרועץ, בעיקר כאשר ניהל משא ומתן כספי עם הנהלת הקבוצה. זו העניקה לו, בשלהי הקריירה, חנות במגדל הנביאים שבהדר הכרמל. ממן נאבק בכל מי שניסה לתפוס לו את המקום במכבי חיפה. יותר מדי מאמצים השקיע עד שהגיע למעמדו. בעיקר הורגש הדבר כאשר דניאל בריילובסקי, יהודי ארגנטינאי, מסגל נבחרתו למונדיאל (1982) נחת בחיפה. בעין בלתי מזוינת ניתן היה לראות את מאבקי הכוח בין השניים. היה ברור שלשניהם אין מקום בקבוצה. בגיל 30 נאלץ ממן לעזוב, סופית, את קבוצת נעוריו. הכוון היה בני-יהודה. הגורל העיוור הוליד מפגש מסקרן בין מכבי חיפה לבני יהודה, כבר בפתיחת העונה. עבור ממן ההתרגשות הסתיימה באמצע המחצית הראשונה. תיקול רגיל עם אחד משחקני חיפה מצא את הכדורגלן הותיק שכוב על אלונקה. האבחנה: שבר ברגל. ללא ספק, מהמוצגים האנושיים המשובחים בפנתיאון הירוק.

(יצחק הברמן)