קשר/מגן/בלם - תוצרת מחלקת הנוער של מכבי חיפה. את הקריירה החל ב- 1977 בהיותו בן 11 בקבוצת הילדים של המועדון בהדרכת אשר עלמני. כשהחליט לשחק כדורגל, רצה לפנות באופן טבעי להפועל חיפה אותה אהד, אך בגלל שאימוניה התקיימו בקריית-חיים, הוריו העדיפו שיתאמן במגרש הקרוב לביתם בקריית-אליעזר. עבר את כור ההיתוך בקבוצת הנוער אותה אימן ג`וני הרדי. הייתה לו הופעה בלתי נשכחת במדי נבחרת הנוער בסידני (אוסטרליה) בפברואר 85` במשחק שהקבוצה המנצחת בו אמורה הייתה להעפיל למשחקי גמר הגביע העולמי בברית המועצות. במצב של 1:2 לאוסטרליה הבקיע את שער השוויון והיה על סף הבקעת שער הניצחון. בסופו של דבר ישראל נוצחה 3:2 והחלום לא התגשם. קלינגר נולד כ"ווינר" וגם פגם בעינו לא הפריע להתקדמותו. הוא יכול היה להבחין אך ורק בין חושך ואור. קרום כיסה את עדשת העין ובילדותו עבר מספר ניתוחים. הוא עצמו מעולם לא ראה במקרה העין שלו מגבלה, ולמד לחיות עם התופעה. בבית הספר התיכון נוצרה בעיה בלימודים והוריו הציבו בפניו אולטימטום להמשך דרכו בכדורגל, אם לא ישפר את ציוניו. ניר השתדל, אולם הצליח לסיים רק את כיתה י"א כי הגיע למסקנה שלא יוכל לשלב את שני התחומים והחליט להתרכז בקידום הקריירה שלו ככדורגלן. החל להתאמן בשורות הבוגרים בעונת 83/84 אך לפי שעה לא שולב. הוא יצר תקדים ולמעשה היה השני בתולדות הכדורגל בישראל ש"הוקפץ" מנבחרת הנוער לנבחרת העתודה בטרם שולב בקבוצה הבוגרת. קדם לו מאמנו במכבי חיפה בעונת 87/88, דרור קשטן, שבתחילת שנות ה- 60 שילב אותו המאמן ההונגרי, גיולה מאנדי בנבחרת בארם הופיע בהרכב הפועל פתח-תקווה. רגע קשה בקריירה שלו היה כשדווקא ביום הולדתו ה- 20 שולב כמחליף בהרכב מכבי חיפה. הקבוצה נחלה הפסד כואב ( 1:0) להפועל תל אביב במשחק בו המנצחת הוכתרה כאלופה. בעונת 86/87 זומן קלינגר לנבחרת הבוגרת על ידי מיליאנקו מיחיץ` היוגוסלבי ושותף בהרכב הפותח ב- 19 משחקים רצופים, רקורד שאפילו כוכבים כמרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל לא רשמו לזכותם בגיל 21. הוא שיחק כמגן שמאלי מאחר ולא נמצא שחקן לתפקיד הזה. קלינגר נודע ברוח הלחימה וההקרבה ללא חת שהפגין. "תכונה" שאימץ לעצמו ועבדה יפה בכל שנות הקריירה שלו- ריצה ליד שופטי המשחקים והערות `קטנות` לעברם. עקב זאת זכה לכינו "הבכיין", למרות שהמלחמה הפסיכולוגית שניהל, הצליחה יותר מפעם אחת. למרות האיכפתיות הגדולה שהפגין, משחקו היה ספורטיבי למופת ומעולם לא ניסה לפגוע במתכוון בשחקני יריב. גם לקור רוחו בעתות לחץ ומשבר עמדו לו. הוא הפך למנהיג הבלתי מעורער במכבי חיפה. מאמניו סמכו עליו ובחצי גמר גביע המדינה מול בית"ר תל אביב (1987) נשלח לבעוט את הפנדל האחרון שקבע את מכבי חיפה עולה לגמר הגביע. קיץ 1987 מצא את קלינגר על סף משבר אישי קשה ביותר. שוער הקבוצה, אבי רן, חברו הקרוב ביותר גם מחוץ לשדה המשחק, נהרג בתאונה ימית בכינרת, ועולמו חרב עליו. חצי שנה לא הצליח קלינגר, כמו שאר חבריו, להתאושש מהטראומה. בקיץ 1988 יצא למבחנים בקבוצה ההולנדית מאסטריכט אך לרוע מזלו, באימון לפני המבחן נפצע ברגלו והחלום ההולנדי התנפץ. הוא שב למכבי חיפה והוליך קבוצה " אפורה" וחסרת כוכבים, לאליפות מדהימה (88/89) כשהקבוצה התבססה על שחקנים שתרמו 200% מיכולתם. בקיץ 90` נקלע קלינגר לעימות לא מקצועי עם הנהלת מכבי חיפה. אפילו המאמן שלמה שרף שחזר לעיר הכרמל לא הצליח לשכנעו להישאר בקבוצת נעוריו. קלינגר היה להוט לעבור למכבי תל-אביב, היריבה המושבעת של מכבי חיפה (כבש 4 שערים לרשת מכבי תל-אביב ועוד 3 שערים במדי קבוצתו החדשה מול החיפנים) ומסע השיכנועים הסתיים כאשר מכבי חיפה נעתרה לדרישתו ומכרה אותו תמורת סכום של 127,500 דולרים (על ההמחאה היה רשום 266,032.50 ש"ח). מיד עם הגיעו לכרך הגדול הצהיר: " אתי מכבי תל אביב תחזור לקחת אליפות אחרי 12 שנים". ההצהרה שנחשבה אז לשחצנית לא עמדה במבחן המציאות בעונה הראשונה. מכבי חיפה דהרה ל"דאבל" וקלינגר הלהיב את חבריו החדשים בניסיון למנוע מחיפה את תואר האליפות. במשחק מכריע, מחזור אחד לפני סיום העונה, ארחה תל אביב את חיפה באיצטדיון רמת-גן. השופט שרק לבעיטת עונשין לזכותה. קלינגר הנלהב ביקש/התחנן לבעוט. את בעיטתו הדף השוער הרוסי של חיפה, ויקטור צ`אנוב שבאותו משחק הדף פנדל נוסף מרגלי איציק זוהר. חיפה ניצחה 1:4 וזכתה באליפות. שנה מאוחר יותר הצליח קלינגר לזכות עם ת"א בתואר ובסך הכל זכה עמה בשלושה תארי אליפות ובגביע אחד, לעומת שני תארים בירוק וללא גביע.

(יצחק הברמן)