את ה-11 ביולי 1987 איש במכבי חיפה בפרט וחובבי הכדורגל בכלל לא יצליחו לשכוח . באמצע חופשת קיץ שעה ששחקנים מנערים מעצמם את אבק העונה החולפת וטרם יציאתם לטרום אימונים לקראת העונה שבפתח הפכה הכינרת לפצע פתוח . השוער מספר 1 בישראל מאז קום המדינה , אבי רן , נפגע על ידי סירת מנוע בהיותו רכוב על אופנוע ים ונפטר כשהוא בן 23 .

מעולם לא הרכינה מדינה שלמה ראשה נוכח טרגדיה שקרתה לספורטאי , להוציא כמובן את י"א חללי מינכן . אבי רן ז"ל נקלט בתודעת ההמונים לא רק כשוער עולה שעתידו באירופה לפניו אלא כאדם ולא בכדי נערץ על ידי שכבות רחבות מהעם .

הרבה בזכות תכונותיו של אבי רן זכתה מכבי חיפה בשתי האליפויות הרצופות שלה באמצע שנות ה-80 . עקשנות, אומץ לב, חברות ראויה לשמה ומעל לכל, קריאת משחק נדירה המאפיינת שוערים גדולים בעולם, הביאו אל סף קריירה בין לאומית שנגדעה בהינף חרטום של בעל סירה שהורשע ונידון למאסר .

אבי היה הראשון מבין שוערי מכבי חיפה שניצב בשער נבחרת ישראל ב-9 משחקים בין ארציים ולא רק נגד מועדונים אירופאיים במשחקי ידידות לא מחייבים . מאזנו בנבחרת , 8 הפסדים (לסקוטלנד ,אנגליה,ארגנטינה,גרמניה,ברזיל,שוויץ ורומניה) ורק משחק אחד סיימה בתיקו . הוא ספג 25 שערים אבל כל מאמני היריבות ושחקניהם שיבחו את יכולתו של השוער שבלעדי האינטליגנציה ואומץ ליבו התבוסות היו קשות יותר . אבי רן לא היה אשם ולו בשער אחד .

אבי רן ז"ל הצליח לקבוע שפע של שיאי יסוד בתולדות מכבי חיפה אשר ספק אם ישברו בקרוב . הוא היה ונשאר השוער הראשון והיחיד במכבי חיפה שבמשך 3 עונות רצופות לא הפסיד ולו דקת משחק אחת . סך הכל הופיע ב-102 משחקי ליגה רצופים. הוא השוער היחיד בתולדות המועדון שספג את כמות השערים הקטנה ביותר בתולדותיה (18) בליגה הלאומית בעונת 1985/6 . באותה עונה היה השוער היחיד בליגה הלאומית שלא ספג שער בבעיטת 11 במהלך כל העונה . את הבעיטה היחידה שנזקפה לחובת מכבי חיפה הצליח לעדוף מרגלי קשר הפועל חיפה , שלומי שטיקר . ההחטאה של שטיקר סללה את הדרך לקביעת שיא נוסף . אבי רן היה לשוער הראשון בתולדות העיר חיפה שהצליח לשמור על רשת נקיה ב-4 משחקי דרבי רצופים ומשמעות הדבר : מעולם לא ספג שער ליגה מול האדומים .

אך טבעי שטקס ההלוויה החל באצטדיון קרית אליעזר , המקום בו קנה את תהילתו. 14 אלף צופים באו לחלוק לו כבוד אחרון ורבים אחרים ניצבו בשולי הדרך כשארונו הוסע לקבורה אחרונה . יהי זכרו ברוך .

(יצחק הברמן)