קשר תוקף שהתחיל את צעדיו הראשונים במסגרת רשמית בגיל 11 בהפועל נצרת-עילית. בגיל 13 אביו לקחו אותו לאימון במכבי חיפה. אשר עלמני, מאמן הנערים דאז, התלהב ממנו אבל בקבוצתו לא ששו לוותר עליו. אחרי שנה של מאמצים ומסע שכנועים בלתי פוסק של משפחתו ושלו, הסכימו ראשי נצרת לשחררו ויניב עבר לשחק בקבוצת נערים ב`. בהמשך "הוקפץ" מקבוצה זו היישר לקבוצת הנוער, תוך שהוא פוסח על שלב קבוצת נערים א`. המאמן ג`וני הרדי הבחין בכשרונו והמליץ לצרפו לנוער. יניב עשה את דרכו מנצרת לחיפה באוטובוסים עם גמר הלימודים מספר פעמים בשבוע. כשהיה עדיין תלמיד בכיתה ח` נהג לאכול כריכים בדרכו לאימונים. הוא שילם מחיר מסוים כאשר לא הצליח להשלים בגרות וההישג הגדול שלו היה סיום בית הספר התיכון. ההתקדמות של יניב הייתה מהירה. תוך שלוש שנים הספיק לעבור מקבוצת הנערים עד לנוער. יכולתו לא נעלמה מעיני מאמנים אחרים. אשר מסינג זימן אותו לנבחרת מכבי ישראל, אמנון רז לנבחרת הנערים ושלמה שרף לנבחרת הנוער. בשנת 1990 יצא עם נבחרת הנוער למפגש כפול באוסטרליה במסגרת מוקדמות הגביע העולמי. שם הבקיע את שער הניצחון ההיסטורי בניצחון נבחרת הנוער של ישראל על המארחת (0:1) , ניצחון ראשון בכל הזמנים של נבחרת ישראלית באוסטרליה. שער זה לא הספיק כי בגומלין ישראל נוצחה והחמיצה הזדמנות לעלות למונדיאל של הצעירים. יניב נחשב לשחקן דינמי שנע הרבה בלי כדור ויצר מצבים קורצים לשחקנים אחרים בקבוצתו. הוא נחשב בנבחרת הנוער ובמכבי חיפה כ"אח תאום" של איל ברקוביץ מאחר וסגנון משחקו דמה לזה של איל. בנוסף לכך היה חרוץ מאד ולמרות קומתו הנמוכה לא חשש מתיקולים חזקים . רגע השיא שלו היה כאשר החל להופיע בקבוצה הבוגרת אליה קיבל "אשרת כניסה" מהמאמן אמציה לבקוביץ. יניב התאקלם במהירות לצדם של כוכבים דוגמת איתן אהרוני, אברהם אבוקרט, ניר קלינגר, עופר מזרחי וראובן עטר וכבר במשחקו השני בליגה הצליח להגשים חלום שותיקים ממנו לא הצליחו. הוא כבש שלושה שערים לרשתה של בית"ר תל אביב (1989/90). כשהיה משוכנע שתפס מקום של קבע בהרכב הפותח "עקף" אותו ברקוביץ ויניב כהן נדחק לספסל. המרוץ המטורף של מכבי חיפה ל"דאבל" בעונת 90/91 גרם לכך שהמאמן שלמה שרף לא הרבה לשתפו. בין יניב למאמנו היו עימותים, עד כדי כך שהשחקן ביקש לעזוב אבל שרף נתן הוראה להנהלה לא לשחרר והשתמש בו כ"קלף" במקרים קשים. באותה עונה שיחק יניב כהן ב- 19 משחקים ובכולם נכנס כשחקן מחליף, תופעה ללא אח ורע במועדון החיפני. שנה נוספת של ישיבה על ספסל המחליפים גרמה לו להרהר בעתידו. ניסו לשכנעו לעבור לבית"ר תל אביב או הפועל פתח תקווה. הפועל תל אביב רצתה אותו אך בחיפה סרבו לשחררו לשורותיה. רק כאשר חתם עם בית"ר ירושלים, נסוגו אנשי חיפה וקיבלו את תנאיו. בתום עונת 1992/93 סיים את תפקידו במכבי חיפה והושאל למכבי הרצליה. בד בבד, כאשר חש שמכבי חיפה לא תחזירו יותר לשורותיה "נזכרה" הפועל נצרת עילית שבידה קיים מסמך משפטי שכביכול מאפשר לה לקבל את דמי השאלתו של השחקן, אותם קיבלה מכבי חיפה. אמנם, במסמך היה רשום שיניב כהן אמור לחזור לקבוצת האם שלו, אם לא ייקלט במכבי חיפה, אבל בורר שנקבע קבע כי במסמך גם כתוב שהדברים תקפים בתנאי שיניב כהן לא שיחק בבוגרים לפחות 4 שנים ותנאי זה גרר החלטה שהמסמך לא רלוונטי. ()