קשר הגנתי, מיוצאי מחלקת הנוער של המועדון. את הקשר עם מכבי חיפה יצר באקראי. הוא שיחק במועדון "יודפת" הסמוך לשוק תלפיות בהדר הכרמל. (באותו מועדון צמח גם הקשר יואב לוי) חבר הנהלת מחלקת הנוער, יעקב (שמטניק) שמיר שהסתובב בעיר במטרה לצוד כשרונות, הביאו למגרש האספלט שליד בית מכבי הישן ברחוב שבתאי לוי, והציע לו להצטרף כשהוא בן 9 בלבד. במשחקי המבחן ניצחה קבוצתו של אבו`קרט את כולם כשהוא הבולט בשחקנים. מאמנו הראשון בקבוצת הילדים היה דן אבידר, שהיה מוכר יותר כמאמן כדורעף בכיר. יחד עמו שיחק בקבוצה גם החלוץ רוני חיים. לימים היו השניים שותפים בהרכב הפותח בקבוצות הילדים, הנערים, הנוער והבוגרים. בקבוצת הנערים הם אומנו על ידי שמעון שלפנברג (שנהר), אז מאמן אלמוני, ובקבוצת הנוער ערכו הכרות עם מי שעתיד לאמנם שנים רבות, ג`וני הרדי. כאשר קיבל שנהר את שרביט אימון הקבוצה הבוגרת בליגה הלאומית, הוא זכר חסד נעורים לאבוקרט ובגיל 15 פלוס צירפו לאימוני הקבוצה הבוגרת. ב- 1 בינואר 1977 בהיותו בן 16 בלבד ערך "אמד" ( זה היה כינויו בפי כל) שתי הופעות מול הפועל עכו והפועל באר שבע. כעבור זמן קצר שנהר התפטר ומחליפו, אלי פוקס, התעלם מאבוקרט. הקבוצה עמדה על סף ירידה ופוקס הימר על ה"סוסים הותיקים" שלא מנעו את הנשירה. בליגה הארצית הופיע אבוקרט ארבע שנים. במקביל שיחק בנבחרת הנוער של ישראל אותה אימנו עמנואל שפר ואמציה לבקוביץ.

רק בעונת העלייה ללאומית (80/81) אבוקרט רכש קביעות בהרכב הראשון. בקבוצת הנוער שיחק כקשר בונה וכבש שערים רבים. בבוגרים הפכו אותו לקשר הורס, ולמרות שלא אהב את התפקיד של "פועל שחור" , תמיד ציית למאמניו שאמרו לו שהקבוצה זקוקה לו במשבצת הזאת. השינוי בסגנון משחקו הגיע כשהאנגלי ג`ק מנסל (1982) הבחין בכישוריו האמיתיים והורה לו לתקוף יותר ולשחק כקשר קיצוני. נטל השמירה על היריב חולק בינו לבין גבי אמסלם ואלישע לוי. מנסל לא האריך ימים במכבי חיפה והתפטר. המאמן הבא, שלמה שרף, החזיר אותו לתפקידו הקודם. אבוקרט "עיקם את האף" אבל כחייל ממושמע לא התלונן. חשוב היה לו להימנות על שחקני ההרכב הפותח. אבוקרט ניסה לשלב כדורגל ועבודה. עבד קרוב לשנה בבנק דיסקונט אך אז (1982) הגיע משבר הבנקים הגדול ופיטרו אותו. הוא התקבל ללימודי ארץ ישראל והמזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, אלא שמערכת שעות הלימודים לא הסתדרה עם מועדי האימונים והוא גנז את הרעיון. אבוקרט היה חלק אינטגרלי מזכיית הקבוצה בארבע אליפויות ובשני גביעי מדינה. בתום עונת האליפות הראשונה, העניק לו המאמן שלמה שרף את גביע כדורגלן העונה, יחד עם המגן איתן אהרוני. הכדורגלן המסור, שמעולם לא הורחק בקבוצה הבוגרת, למרות תפקידו הקשה במגרש ( "עלוקה"), ידע להסתדר עם כל מאמניו וכאלה היו לו רבים. להגינותו ויושרו יצא שם בין כדורגלנים ושופטים עמם לא היו לו תיקולים מיותרים. קשה מאוד היה ללחוץ על "אמד" ולבקש שישחרר הצהרה בומבסטית . הביישנות והצניעות אפיינה אותו אבל בכל זאת, אמירה אחת יוצאת דופן קנתה לה אחיזה בין חבריו. היה זה בקיץ 1990 כשהקבוצה שבה ממחנה אימונים באירופה וברדתו מכבש המטוס זרק לחלל האוויר: " אנחנו הולכים לדרוס את הליגה". אמונתו/נבואתו התגשמה מעבר לציפיות ומכבי חיפה זכתה לבסוף ב"דאבל" היסטורי בעונת 1990/91. שחקנים באו והלכו, אבל אבוקרט הופיע במדי הקבוצה הבוגרת לא פחות מ- 18 שנים רצופות והוא גם מחזיק בשיא ההופעות (396) במשחקי ליגה.

הקשר שפעל ללא ליאות, לא הרבה לכבוש שערים . גם כך הוא היה לכדורגלן החיפני הראשון (כולל הפועל) שכבש שער בשנת 1982 בעיירה יהוד (1:1). בשלהי הקריירה שלו התמנה לעוזרו של המאמן גיורא שפיגל (1993) ועם הצוות הזה היה שותף להישג חסר תקדים בכדורגל הישראלי: 39 משחקי ליגה ללא הפסד על כל המשתמע מכך. ברור שחיפה זכתה בתואר האליפות, הפעם כשאבוקרט יושב על ספסל הצוות המקצועי. הוא נטש את מכבי חיפה בשנת 1998 כאשר שפיגל פוטר ואת מקומו קיבל דניאל בריילובסקי ששיחק עם אבוקרט בשנים 1986-1988. אבוקרט חשב לקבל את התפקיד, אך ברגע שבריילובסקי מונה, החליט לעזוב ולא לשמש כעוזרו. אבוקרט לא שהה זמן רב הרחק מביתו השני. הוא מונה למאמן קבוצת הנשים של המועדון ויחד עמה זכה ב"דאבל" בעונת 2001/02 שהוסיף עוד פרס לארון הגביעים העמוס שלו. התואר הכפול עם הבנות לא היה האחרון של אבוקרט. הוא החל לאמן במחלקת הנוער, זכה בתארים עם קבוצות הנערים ולשיא הגיע בעונות 2012/13 ו-2013/2014 כשהוליך את קבוצת הנוער לצמד "דאבלים" רצופים, מבצע ששום קבוצה לא עשתה קודם לכן, לא בקבוצת בוגרים ולא בקבוצת נוער. כעת הוא האיש היחיד שזכה ב"דאבל" כשחקן בקבוצה הבוגרת (1991), כמאמן קבוצת הנשים וכמאמן קבוצת הנוער.