קשר שהושאל מהיריבה העירונית, הפועל חיפה, והפך לאחד מעמודי התווך בכדורגל הישראלי. בגיל 7 כבר עשה את צעדיו הראשונים בבית הספר לכדורגל של הפועל חיפה, באיצטדיון קרית-חיים, מרחק פחות מקילומטר מביתו. כבר משחר ילדותו התגלה בנין כמקצוען לכל דבר. הוא נהג לא לבלות יותר מדי, שמר על תפריט מסודר ודברים שבני גילו עדיין לא מודעים להם. הוא למד בבית הספר התיכון בקרית-חיים ולא הזניח את לימודיו. היו ימים שנאלץ, בגלל פעילותו הספורטיבית בנבחרות השונות אליהן השתייך, להפסיד שיעורים, אולם מנהל ביה"ס , רמי פלומין, הורה לאפשר לו להשלים את החומר ואף הצמיד לו מורים מיוחדים לקראת בחינות חשובות. בגיל 14 החל להתבלט בנבחרת האיזורית שהיתה תחת פיקוחו של מאמן העל, לוניה דבורין והוזמן לנבחרת ה"אפרוחים" של גדעון כהן. כבר בגיל 15 ניסו להעלותו לקבוצה הבוגרת, על פי דרישת המאמן יצחק שום, אולם עקב גילו הצעיר נשאר בנוער. בנין היה מהשחקנים הבולטים בנבחרת הקדטים אותה אימן אמנון רז. זו הנבחרת שהגיעה לטורניר הגמר באליפות אירופה בפריס. במהלך הטורניר קיבל מנהל הנבחרת, ישראל סטוצ`ינסקי, הצעה מקבוצה אירופית, שנדחתה. מנבחרת הקדטים עבר לנבחרת הנוער שזכתה בטורניר החורף הבינלאומי וממנה " הוקפץ" באופן טבעי לנבחרת האולימפית בה הפך לאחד המנהיגים. בתחילת עונת 1987 ערך את הופעת הבכורה שלו בבוגרים של הפועל חיפה, תחת שרביטו של יצחק אנגלנדר, ותכונות המנהיגות שלו בלטו מיד לעין. בחנו אותו תחת זכוכית מגדלת ובנו עליו רבות לקראת טורניר קדם הגביע העולמי לנוער שנערך בארגנטינה. באותה תקופה כבש בנין את אחד השערים הנדירים שלו. זה קרה במשחק מול נבחרת הנוער של שוויץ, כאשר שלח כדור לרשתה, ממש מעיגול מרכז השדה. בנין נחשב לקשר הגנתי מעולה, באגף שמאל, ניחן ברגל שמאל אימתנית ששימשה אותו גם לבישולי שערים רבים. מכבי חיפה וטל בנין רצו ב"שידוך" ביניהם, אבל בהפועל חיפה לא ראו את רצונו בעין יפה. לפני אחד המשחקים סולק מחדר ההלבשה של הפועל בגלל רצונו לעבור למכבי. גם יוחנן וולך, שחקן הפועל חיפה לשעבר, והרוח החיה בהנהלת מכבי חיפה במשך שנים רבות, תרם להפועל להתעקש יותר. בהיותו בשליחות חברת "צים" בהונג-קונג כתב לחברו הטוב, יצחק אנגלנדר ששימש יו"ר בהפועל חיפה ( השניים עוררו מהומה רבתי כשחצו את הכביש בסוף שנות ה- 80) לא לשחרר את בנין למכבי חיפה או לכל קבוצה אחרת כי " זה יהיה אסון וטעות לדורות", כלשונו. בנין לא ויתר ונאלץ לפנות לבית המשפט כדי לבקש את סיועו לשחרור. טובה כהן, שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, פסקה כי טל בנין הוא שחקן משוחרר ויושאל למכבי חיפה לשלוש שנים. אם הצדדים (מכבי וטל) לא יגיעו להסכם, הוא רשאי היה לעבור בהשאלה לכל קבוצה שירצה. בנין הגיע למכבי חיפה בהיסוס מה, עונה לאחר שזכתה באליפות 1989. המאמן אמציה לבקוביץ, בעונתו השניה בקבוצה, העניק לו אשראי גדול והבחור צבר בטחון והצטיין בעיקר בנבחרת האולימפית. עד שהגיע חודש מאי 1990 שמבחינת טל בנין היווה נקודת ציון לכל הקריירה העתידית שלו. בגיל 19 נקרא לנבחרת הבוגרת כדי למלא את השורות במשחקה הידידותי מול נבחרת ברית המועצות החזקה. " צו 8" שקיבל, הגיע אחרי ששלושה שחקנים מרכזיים שלנו שהופיעו באירופה, סירבו לשחק עד שלא יוסדרו בעיות הביטוח שלהם. בנין תפס את ההזדמנות בשתי ידיו, ועוד איך. במשחק הבכור שלו כבש שער נפלא, שער הניצחון לרשתו של ויקטור צ`אנוב, השוער הרוסי. ישראל ניצחה במפתיע 2:3 וכולם גמרו עליו את ההלל. צ`אנוב זה שיתף עמו פעולה במדים ה"ירוקים" כעבור שנה. לא חלף שבוע ובנין "שוב בעננים". הוא כבש את שערו של נרי פומפידו, שוערה של ארגנטינה שניצחה אמנם 1:2 אבל בנין זכה באותם שמונה ימים לכותרות שמנות. הצלחתו גרמה לאנשי מכבי חיפה לנסות ולרוכשו לצמיתות. הסכם רכישה כבר נחתם בין שני המועדונים, כולל סכומי כסף, אלא שהתנגדות נחרצת של טל בנין ומשפחתו מנעו את השלמת העיסקה ומכבי חיפה נסוגה מכוונתה. גם כך הספיקה ליהנות ממנו. בנין שימש נדבך חשוב מאד בעונת ה"דאבל" (90/91) כאשר חבר לראובן עטר, איל ברקוביץ ואחרים, ויחדיו השלימו שלישיית קישור צעירה ודינמית שהפכה לברומטר של הקבוצה. בעונה זו הוכיח בנין כושר מנהיגות במשחק קריטי באצטדיון רמת-גן, מול מכבי תל אביב. חיפה, מחזור אחד לפני הסיום, היתה חייבת לנצח כדי שהפועל פתח-תקווה לא תחלוף מעליה בדרך לתואר. ראובן עטר נעדר בגלל הרחקה ובנין לקח אחריות, הפגין משחק מצויין וכבש בו צמד (1:4 לחיפה) כדי להעביר את ההכרעה לעיר הכרמל למשחק האחרון. בעונתו השלישית חלה צניחה ביכולתו, יחד עם כל הקבוצה, שנחלשה מאד, ועם סיום חוזהו במכבי חיפה שוכנע בנין לשוב להפועל חיפה. 

(יצחק הברמן)