חלוץ רכש, מהטובים ביותר ששיחקו במכבי חיפה בכל הזמנים. הגיע לבני יהודה בגיל 13 לאחר מספר שנים בהן שהה עם הוריו בדרום-אפריקה שם אביו עבד בעסקי יהלומים. היה שותף לזכיית בני-יהודה באליפות הנוער (1989) ושותף סמוי לאליפות הבוגרים כעבור שנה, למרות שכמעט ולא נטל בה חלק. בעונת 1990/91 הושאל להפועל תל אביב ובתום העונה שב לקבוצת נעוריו וכבש בשורותיה 46 שערים וגם ערך שתי הופעות במדי הנבחרת. בשנת 1992 נפצע קשה מאד במשחק נגד מכבי תל אביב כתוצאה מהתנגשות עם שוערה, אלכסנדר אובארוב. בעקבות אותה פגיעה, לסתו של מזרחי נשברה והוא שבת מפעילות קרוב לחודשיים. לקראת עונת 1993/94 נרכש על ידי מכבי חיפה. היה מהשותפים המרכזיים בזכייתה באליפות החמישית, תואר שמעולם לא זכה בו לפני כן. מזרחי כבש באותה עונה 28 שערים, הוכתר בשלישית כמלך השערים של הליגה הלאומית וחסרו לו רק 2 שערים כדי להשוות את שיאו האגדי של נסים אלמליח מבית"ר תל אביב שנקבע בשנות ה- 50. הסקורר החיפני, שהצטיין במיקום בלתי רגיל ליד שער היריב, הספיק כבר בעונה הראשונה שלו בחיפה לכבוש שערים נגד כל קבוצות הליגה הלאומית, מבצע ששום שחקן לא עשה קודם לכן במכבי חיפה. באותה עונה היה שותף גם בזכיית קבוצתו בגביע הטוטו. לחובתו, שיא שלילי. במשחק מול מכבי תל אביב ברמת-גן (27.11.1993) לעיני 43 אלף צופים, הורחק כבר בדקה הראשונה בעקבות איבוד עשתונות כתוצאה מפרובוקציה שנעשתה לו והותיר את חבריו להילחם ולחלץ תיקו 1:1. ללא ספק, זאת הייתה שנת השיא שלו בקריירה, מאחר וגם בזירה הבינלאומית הוכיח את נחת רגלו. בעיקר אמורים הדברים לגבי משחק הגומלין של חיפה בפארמה (איטליה) שם כבש מזרחי את שער הניצחון (0:1) על המארחת ואילץ אותה לעבור לשלב רבע גמר גביע המחזיקות רק בתום דו-קרב בעיטות 11 מ`. עד היום נחשב מזרחי לגדול החלוצים הישראליים בזירה האירופית בכובשו 15 שערים ב- 16 הופעות. בסוף עונת 93/94 ביקש לעזוב את מכבי חיפה למרות הצלחתו המסחררת, בטענה שהמרחק מתל אביב לחיפה מקשה עליו. נשיא המועדון, יעקב שחר הסביר אז: "מזרחי ירד לחיינו כל העונה בעניין קבוצה מחו"ל". אירופה עדיין נותרה רחוקה. החלוץ נמכר למכבי תל-אביב בה לא הגיע רחוק. אחרי מספר מחזורים לא גדול, נוכח לדעת שזו לא הקבוצה שתעזור לו להתקדם וביקש לעזוב. נשיא מכבי חיפה רכש אותו בשנית ומכיוון שעל פי התקנון הוא לא יכול היה לחזור לחיפה, הושאל לעירוני אשדוד, במטרה להגיע לחיפה בתחילת עונת 95/96. גם בחיפה הסתיימה הקדנציה השניה שלו במפח נפש. באמצע העונה לא הסכים לשמש שחקן ספסל ולהתחרות עם עופר שטרית שהובא מהפועל לוד. מזרחי נמכר לקבוצת נעוריו, בני יהודה. מסעות מזרחי לחיפה לא הסתיימו והוא שב אליה בשלישית כעבור שנה. הפעם (עונת 97/98) השלים את "מסע הפרסים" שחסר לו בארונו האישי, כאשר זכה עם מכבי חיפה בגביע המדינה (1998) תוך שהוא כובש שערים בכל שלבי הגביע. רק ג`וני הרדי, זאהי ארמלי וראובן עטר עשו זאת לפניו. בעונה זו הוכתר בפעם הרביעית כמלך השערים הלאומי (18 שערים). מזרחי גם היה גיבור המשחק הנפלא שהפגינה מכבי חיפה בקריית אליעזר מול פריס סן-ז`רמן כשכבש בזמן פציעות את שער הניצחון (2:3) והעלה את חיפה לשמינית הגמר בגביע אירופה למחזיקות. בניגוד להפסד המרגיז בפארמה, 6 שנים קודם לכן, הצליחה מכבי חיפה לעבור לשלב רבע הגמר, הישג חסר תקדים בכדורגל הישראלי. אלון מזרחי לא שיחק בשלב המכובד הזה וגרם למכבי חיפה עגמת נפש. בינואר 1999 כאשר מכבי חיפה הייתה במרחק 3 נקודות בלבד מהקבוצה במקום הראשון וערב משחקי רבע הגמר באירופה, דרש בתוקף מנשיא מכבי חיפה לשחררו לקבוצה הצרפתית ניס, מתחתית הליגה השניה. כל הבקשות שידחה את יציאתו הלא מתוכננת לאירופה נפלו על אוזניים אטומות. בלית ברירה נמכר לקבוצה הצרפתית וגרם נזק לעצמו ולמכבי חיפה. חיפה נאלצה להעביר בבהילות לשורותיה את רונן חרזי שהיה שייך לקבוצה בטורקיה ואת ויקטור פאצ`ה, חלוצה האלבני של הפועל ירושלים, ועד שהם הצליחו להשתלב, חיפה עפה מגביע אירופה אחרי הפסד ללוקומוטיב מוסקבה, חדלה מלשמש גורם במאבק האליפות וגם מזרחי נכשל כשלון חרוץ בניס ונאלץ לשוב לישראל, לבית"ר ירושלים.