מגן-קשר שהגיע למכבי חיפה ממכבי נתניה בשנת 1995 אחרי שנשיא המועדון, יעקב שחר, נתן הלוואה לנתנייתים והבטיח להחזיר את ז`אנו ברגע שתוחזר לו ההלוואה. ז`אנו שיחק כדורגל בשכונה בה גר, בנצרת- עילית. כאשר סיים את בית הספר היסודי בעיר הלך ללמוד בפנימיית "נעורים". בגלל המרחק לביתו, היו שבתות שנשאר בפנימייה והתחביב האהוב עליו היה לתפוס יונים. באחת הפעמים עצר אותם אחד המדריכים, יהודה סיון, וביקש מחלק מהשחקנים להצטרף אליו כדי שיוכל להשלים שתי קבוצות. זאת היתה הפעם הראשונה שרגלו של ז`אנו דרכה על פיסת מגרש אמיתי. הוא הוכיח מיד יכולת גבוהה והוזמן לנבחרת הפנימייה. באחת התחרויות קבוצתו העפילה לגמר שהסתיים ללא הכרעה ובדו-קרב הפנדלים בעט אחרון והביא את הגביע לחבריו. אחרי המשחק, בהיותו בן 16.5 נלקח למכבי נתניה ונבהל מעט מאחר ולא ידע כלום על יסודות נכונים וקבוצה מסודרת. מאמנו הראשון היה אלברט גזל, מכוכבי מכבי נתניה בעבר, שאחרי האימון הראשון הודיע לו לבוא עם שתי תמונות כדי שהאגודה תרשום אותו בשורותיה. גזל גרם לשינוי נוסף. שמו המקורי של השחקן הצעיר היה יעיש, וגזל שכנע אותו להופכו לאבישי, אם כי בתעודת הזהות לא שונה השם אלא רק נוסף שמו החדש. מקבוצת הנערים של גזל "קפץ כיתה" לקבוצת הנוער והכל בעקבות משחק אימון פנימי בין שתי הקבוצות שבסיומו התרשם מאמן הנוער, ויקטור סרוסי, אף הוא מכוכבי שנות ה-60 של נתניה, שבנער בעל הצעדים הקטנים והמהירים יש משהו. מכאן לקבוצת הבוגרים, הדרך הייתה קצרה והמאמן זאב זלצר שיתף אותו במספר רב של משחקים. כשזלצר עזב והגיע יהושע פייגנבויים נאלץ ז`אנו לעזוב. הוא קיבל הצעה ממכבי אח"י נצרת ששיחקה בליגה א`. כעבור שנה הגיעה הצעה מעבר לכביש, מהפועל נצרת-עילית. אחרי שנתיים הגיע לראשי מכבי נתניה כדי לבקש השאלה לעוד שנה. מאמן נתניה באותה תקופה היה מרדכי שפיגלר, גדול שחקני המועדון, שלא הכירו כלל. הוא ביקשו להצטרף לאימון ואחריו הודיע לו שהוא נשאר בנתניה ולא הולך לשום מקום אחר. דווקא ז`אנו החמיץ פנים מאחר והיה מרוצה בנצרת- עילית. אחיו התאום התערב ואמר שאסור לו להחמיץ את ההזדמנות לשחק בליגה הלאומית לצדם של כדורגלנים מפורסמים כבני לם, חיים בר, יגאל מנחם ואחרים. לז`אנו יש בעיטות רבות עוצמה, הוא מומחה לביצוע בעיטות 11 מ` ואלמלא מגרעתו, מסירה אחרונה לא מדוייקת, היה הופך למגן הטוב במדינה. גם כך התקשו להתעלם ממנו ובד בבד עם הופעתו במדי מכבי חיפה, לבש גם את חולצת הייצוג במספר משחקים. מהירותו הגדולה, כושרו הגופני הגבוה והעליה המתמדת לסייע להתקפה הפכו את ז`אנו למגן מצוין, אם כי להיטותו עולה לו לפעמים בהפקרת האגף הימני. במכבי חיפה הפכו אותו מקשר תוקף, אותו מילא בנתניה, למגן. הפזיזות הייתה בעוכריו חמש פעמים במדי מכבי חיפה בהן הורחק. הפך חיש קל למרכז הבידור וההווי של מכבי חיפה ועדיין לא זכה בתואר לשמו עבר לחיפה. הסתפק במדליה אותה קיבל מנשיא המדינה, עייזר וייצמן, כשקבוצתו, מכבי חיפה גברה בגמר הגביע על הפועל ירושלים 0:2 ב-.1998 שותף גם להשג הגדול של מכבי חיפה, השתתפות ברבע-גמר גביע אירופה למחזיקות גביע. השנתיים הבאות היוו עבור ז`אנו את הדובדבן שבקצפת הקריירה שלו. הוא היה שותף לזכיית מכבי חיפה בשתי אליפויות רצופות, תחת הדרכתו של המאמן אברהם גרנט. ז`אנו, על תקן של שחקן מחליף, התגלה במלוא גדולתו האנושית והספורטיבית. כל הזמן הדגיש את אהבתו למועדון ואמר שאין בלבו כעס על המאמן, והוא יעשה הכל ויתרום ככל יכולתו למען הקבוצה. הוא זכה לאשראי גדול ולהערכה רבה הן במגרש וגם מחוצה לו. אבישי כבש שער חשוב מאוד במשחק החוץ מול האקה הפינית, בסיבוב השני בגביע אירופה לאלופות (בבעיטת 11 מ`) אבל שער זה "טבע" ולא הוביל לשום מקום, כי מכבי חיפה נוטרלה מהמשך משחקיה בגלל "פרשת ליברפול" המפורסמת. שער זה נחשב היסטורי, כי זו הפעם הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי שאלופה מנצחת מחוץ לביתה בסיבוב השני במוקדמות לאלופות.