בלם שהגיע למכבי חיפה בגיל 27. נולד בעיר פינסק בשנת 1973. התבלט בזכות גובהו (1.85 מ`) ובעיטותיו החזקות. קבוצתו הראשונה הייתה דינמו ברסט שהעבירה אותו לשורותיה ומאמנה בנה סביבו את כל משחק ההגנה שלה. בברסט, אוסטרטבסקי שיחק שלוש עונות לא משמעותיות עד שבעונת 1992/1993, בגיל 20, נרכש על ידי דינמו מינסק, שנחשבה לקבוצה הגדולה ביותר בבלארוס. בארבע שנותיו במינסק היה הבלם התמיר שותף לשלוש אליפויות. בסוף העונה השלישית הוזמן לנבחרתה הלאומית של בלארוס ומאז הוא חלק בלתי נפרד ממנה. בעונתו הרביעית התגלה כמנהיג וחתם בקבוצה מפורסמת, דינמו מוסקבה. שיחק שם שלוש עונות, בתפקידים בלם קדמי וקשר אחורי. לרוע מזלו, בעונה האחרונה בדינמו, נפצע והחסיר מספר משחקים. כשהחלים, התקשה לשוב להרכב הראשון. אחרי ישיבה של מספר שבועות על ספסל המחליפים, החל לשחק בקבוצת המילואים של המועדון. בקריירה שלו כבש למעלה מ- 20 שערים, רובם ככולם מבעיטות אדירות מטווחים שלא נפלו מ- 25 מ`. לשיאו הגיע במשחק בין בלארוס לאיטליה במוקדמות יורו 2000 (1:1). כזכור, איטליה הגיעה לגמר. הבלם הבלארוסי היה בר-מזל והיה שותף לשתי האליפויות הרצופות של מכבי חיפה בתחילת המילניום. הוא לא הצטיין במיוחד, נחשב לשחקן איטי, אך כאשר חיפה נכנסה למגננה, וזה קרה מעט מאוד פעמים, הוכיח ניסיון עשיר, ראיית משחק טובה ומשחק ראש מעולה. בעונת האליפות הראשונה שלו (2000/2001) זכה להצטרף למועדון השיאים המפוקפק של שחקנים בירוק שהורחקו 3 פעמים במהלך העונה. בכך הצטרף למשה גלאם וסרגיי קנדאורוב שהקדימו אותו בשנת 1995/96. במהלך העונה השניה שלו, נחלש ולקראת סיום העונה נדחק לספסל המחליפים ואת מקומו תפס אלון חרזי, שחקן הכלבו של הקבוצה. בזמן ששיחק בחיפה נקרא מדי פעם למשחקים בינלאומיים של נבחרת ארצו. בסיום העונה שוחרר מהקבוצה למרות שהיה לו חוזה לשנתיים נוספות. ()