יוסי בניון הוא אחד השחקנים הצעירים המוצלחים ששיחקו במכבי חיפה. כשחקן רכש, כבר בעונתו הראשונה כבש 16 שערים והיה למלך השערים הצעיר ביותר של המועדון. כעבור שנה שיפר את מכסת שעריו, העלה אותה ל-19 בליגה ולזכותו כבר שתי שלישיות במדי מכבי חיפה, ולא רבים הכדורגלנים במועדון שכבשו כמות כזאת. בניון התחיל לשחק בהפועל דימונה בגיל .11 חמש שנים מאוחר יותר עזב את עירו וטס להולנד לשחק בקבוצת הנוער במועדון המפואר, אייאקס אמסטרדאם. שהייתו בנכר, בדידותו וגעגועיו למשפחתו הביאוהו להחלטה לשוב לישראל. יכולתו הגבוהה נקלטה אצל ראשי הפועל באר-שבע שרכשו את כרטיסו מהפועל דימונה. כבר בעונה הראשונה בליגה הלאומית הצטיין וכבש 15 שערים ובכלל זה שער חשוב במחזור הסיום של עונת ,1997/1998 דווקא נגד מכבי חיפה, אולם לא היה בכוחו של שער זה להשאיר את באר-שבע בליגה הראשונה והיא נשרה לליגת המשנה. מכבי חיפה שהבחינה בפוטנציאל הגלום בבניון, הצליחה לשכנע את בניון ומשפחתו לעבור למכבי חיפה והוא הושאל לשנתיים. באותה תקופה לא זכתה מכבי חיפה בתואר, אולם עבור בניון היתה זו פריצת דרך וחדירה עמוקה יותר לדעת הקהל. בעונה הראשונה בחיפה שיפר את שיאו האישי וכבש 16 שערים בלאומית, אולם לשיאו הגיע בהופעות משחקי מכבי חיפה בגביע אירופה למחזיקות גביע. זכור השער הנדיר שלו בפריס מול סאן-ז`רמן כשבדקה ה-87 חלף בקור רוח על פני שוער המארחים והשווה ל-,1:1 תוצאה שסייעה לחיפה לחלוף בגומלין על פני הצרפתים בדרך לתהילה. בשנת 1999 זומן לנבחרת ישראל הבוגרת ובשתי הופעותיו הראשונות כבש 4 שערים, בתוכם שלושער נגד סן-מרינו. בניון הפך לשחקן הראשון בתולדות הכדורגל הישראלי שהיה חבר בעת ובעונה אחת בנבחרת הבוגרת, בנבחרת האולימפית ובנבחרת הנוער. עם סיום חוזהו במכבי חיפה הושאל לשנתיים נוספות. אחרי שנתיים של התאקלמות הגיעה העונה הגדולה ביותר של הכדורגלן הצעיר. רעב לתארים, התעלה לרמה גבוהה מאד, כבש שערים חשובים ומכריעים והוליך את מכבי חיפה לזכייה שישית באליפות אחרי שבע שנים שדופות. בניון המשיך לכבוש שערים ( עונה רביעית ברציפות !) בכמות דו-סיפרתית ונבחר ללא היסוס כ"כדורגלן העונה" על ידי כל כלי התקשורת בישראל. את העונה הרביעית והאחרונה במכבי חיפה בניון פתח ברגל שמאל. הוא נאלץ לעבור ניתוח במפשעתו שמנעה ממנו לפתוח את ההכנות הרגילות עם שאר השחקנים. כשסוף סוף שב למגרש, כבר במשחק הליגה הראשון במקום בו נולד להיות שחקן, באר-שבע, נפגע בקרסולו והושבת למספר שבועות. יחד עם זאת, כששב לפעילות שוטפת, למרות כושרו הבינוני, השתלב במכונה החיפנית המשומנת והיה שותף לזכייה השניה ברציפות באליפות והופעה ראשונה בחייו בגמר גביע המדינה. ( חיפה הפסידה בדו-קרב בעיטות עונשין למכבי תל-אביב אחרי תיקו 0:0 בתום 120 דקות). בעונה זו נבחר אחד השערים של בניון ל"שער העונה". במשחק מול מ.ס.אשדוד קיבל כדור, הקפיץ מעל הבלם וגם מעל השוער שיצא מולו, ובעט מקרוב לרשת. שער נדיר. בתום העונה נישא לחברתו וכשסיים את חוזהו בחיפה אחרי ארבע שנים, שב לבאר-שבע ונמכר לקבוצה הספרדית ראסינג סנטאנדר. הוא הפך לכדורגלן השישי שמגיע ממכבי חיפה (למרות שהיה על תקן מושאל מהפועל באר-שבע) לקבוצה מאירופה אחרי רוני רוזנטל, אייל ברקוביץ, חיים רביבו, סרגיי קנדאורוב ואלון מזרחי. בניון החל את המסע האירופי ברסינג סאנטנדר מהליגה הספרדית בשורותיה נחל הצלחה גדולה משכבש 21 שערים ב-101 משחקים ובכללם שלושער מול דפורטיבו לה-קורוניה. אחרי שלוש עונות עבר לפרמיירליג האנגלית , ווסטהאם הלונדונית קלטה אותו. עמה הגיע עד לגמר הגביע האנגלי בו הפסידה בפנדלים לליברפול. בווסטהאם הופיע 72 פעמים והבקיע 8 שערים. ב-2007 הגיע לליברפול הגדולה ושם גם רשם את רגעיו הגדולים באנגליה. כבש שלושער בליגת האלופות מול באשיקטאש הטורקית והדובדבן שבקצפת, שער ניצחון על ריאל מדריד בברנבאו. במאזנו שני משחקים נוספים בהם הבקיע שלושה שערים. מול ברנלי בליגה ומול האבנט ווטרלוויל החובבנית בגביע. בניון הוא מהבודדים בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי שכבש שלושה שערים בשלוש מסגרות בפרמיירליג, בגביע האנגלי וגם בליגת האלופות. הקשר עזב את ליברפול בקיץ 2010 ועבר לקבוצה לא פחות מפורסמת, צ'לסי העשירה אך פציעה טורדנית מיעט לשחק בעונה הראשונה. ממנה הושאל לארסנל המפוארת בשורותיה כבש 6 שערים ב-25 משחקים. בעונת 12/13 עשה "קאמבק" ושוב לווסטהאם אך פציעה נוספת הגבילה אותו לשש הופעות בלבד בחצי עונה ומשם נשאר בלונדון- בצ'לסי. רגע של עדנה ב"כחולים" הייתה לבניון, אפילו שלא שותף במשחק גמר הליגה האירופית אך עלה לפודיום לקבל את מדליית הזהב וחגג עם חבריו את התואר. עזב את צ'לסי עם 24 הופעות ושער יחיד. את עונת 2013/14, האחרונה באירופה, עשה בקבוצת קווינס פארק ריינג'רס מליגת המשנה עמה העפיל לפרמיירליג. אחרי תריסר שנים שב בניון לחיפה, הקבוצה שהעניקה לו את המקפצה לאירופה.