נולד בכפר-קאסם, שם החל את הקריירה בקבוצת הנערים של הפועל המקומי. התגלה במשחק נערים בין הפועל כפר- קאסם להפועל פתח-תקווה לפני עשר שנים. אנשי פתח-תקווה רצו את הנער הצעיר ורק אחרי שהובטח להם שבמקרה ולא ייקלט בהרכב יוחזר לכפר, שוחרר. נהג לשחק עם הספרה 13 מאחר והעריץ את זאהי ארמלי, לשעבר כוכב מכבי חיפה ומלך השערים שלה. בשנת 1991 נסעה קבוצת הנוער של הפועל פתח- תקווה לטורניר בינלאומי באוסטריה. בדיר הצטיין ובמהלך הטורניר קיבל הצעה מקבוצת איינדהובן שביקשה להעבירו לשורותיה, אולם הוא סרב לעזוב את כפר הולדתו. הכוח המניע מאחוריו היה אביו, נהג מונית במקצועו, שנהג להביאו לכל אימון ומשחק והמתין עד סיומו. כשהאב נפטר, ביקש בנו לפרוש מכדורגל, אבל בקשתה של אמו שעליו להמשיך את חלום האב, גרם לו להמשיך. כשבדיר הגיע לשורות הבוגרים של הפועל פתח- תקווה היו לו ברקורד 50 שערים בשלוש עונות במחלקת הנוער. בבוגרים לא התלהבו ממנו ואחרי מספר שבועות הושאל לעונה אחת, להפועל כפר- קאסם מליגה א`. שנה לאחר מכן שב לפתח-תקווה. מאמנו החליט לעשות לו הסבה מחלוץ לבלם קדמי. הנימוק היה שיש לו יכולות הגנתיות מעולות וחבל שיישב על הספסל כחלוץ מחליף. כשהגיע מאמן חדש למועדון, ניר לוין, ביקש לשלב בין היכולות ההתקפיות וההגנתיות של בדיר והסיט אותו לעמדת הקשר האחורי. בכך רצה לנצל את כוח הפריצה והבעיטה החזקה שלו. בדיר הוזמן לנבחרת ישראל ובמכבי חיפה שאפו לצרפו לשורותיהם. בקיץ 1999 הועבר למכבי חיפה אלא שבחוזה ביקש להשאיר לעצמו אפשרות לעזוב לקבוצה בחוץ לארץ, אם יקבל הזמנה. ואכן, ממש בדקה ה-90 הוזמן על-ידי קבוצת ווימבלדון מהליגה הראשונה. תחילת דרכו הייתה סוגה בשושנים והוא אף כבש שער לרשתה של מנצ`סטר יונייטד במשחק בו סיימו הקבוצות בתיקו .1:1 בחציה השני של העונה לא שותף מספיק בהרכב הראשון. בסוף העונה ווימבלדון נשרה מליגת העל ובמכבי חיפה שוב ניסו להחזירו הביתה והצליחו. במדי מכבי חיפה היה שותף לאליפות בעונת 2000/2001 שהיוותה עבורו את התואר הראשון בקריירה שלו. באדיר "עלה לכותרות" בקיץ 2001 ולא באשמתו. מכבי חיפה ששיחקה במשחקי גביע אירופה לאלופות, העפילה שלב ואמורה הייתה לשחק מול ליברפול הגדולה מאנגליה. אלא שאז התפוצצה "פרשת באדיר" ובמרכזה שיתופו של ואליד במשחק הגומלין מול האקה הפינית. מסתבר שבאדיר אשר הורחק עונה קודם לכן מול ויטסה ארנהיים מהולנד, נענש בשלושה משחקי הרחקה וטעות אנוש גרמה לדווח מוטעה שעליו לרצות רק שניים. בגלל באדיר ששותף ואף נפצע קשה (שבר את עצם הלחי והוחלף) במשחק זה מכבי חיפה הורחקה ממשחקי גביע אירופה והחמיצה את ההזדמנות לשחק מול ליברפול. העונה השניה שלו במכבי חיפה הייתה מהסוערות בקריירה שלו. אחרי "פרשת הפקס" בה לא היה לו קשר ישיר, נקלע למשבר גדול. בנוסף לפציעה במשחק מול האקה הפינית, הקהל ראה בו אשם, כביכול, בכל מה שקרה. באדיר סופסל, ובשלב מסוים של העונה, ביקשוהו ראשי המועדון לעבור לקבוצה אחרת כדי שישחק בקביעות ורמתו לא תפגע. באדיר התעקש להישאר בחיפה. ההתעקשות השתלמה לו ולקבוצה בסופו של דבר. שער מדהים שכבש מול מכבי תל-אביב גרם להתאוששות פנטסטית שלו. באדיר החל לכבוש בסיטונות, גילה יכולת גבוהה והפך לאחד מכוכבי הקבוצה שדהרה לתואר האליפות השניה שלו. בעיקר בלטה לעין השתלבותו החברתית המדהימה ויחד עם ז`אנו, פראליה, רוסו ויעקובו איגביני הפכו לצוות הווי לא רשמי. לבאדיר, כמו לשאר שחקני אותה תקופה, הייתה זכות גדולה להיות שותף מרכזי בהופעת מכבי חיפה בבית האלופות (2002). לתכונותיו וניסיונו היה משקל רב בהצלחתה של הקבוצה מול צמרת הכדורגל האירופאית. בשנתיים שלאחר מכן (2004-2005) ניכר היה שחלה ירידה בכושרו של באדיר, אך למרות זאת, המשיך להופיע גם אם יותר ויותר מצא את עצמו על ספסל המחליפים. הקשר כבר חדל מלכבוש שערים רבים והסתפק בעבודת שטח בחוליית הקישור. כשנדמה היה שארבע האליפויות בהן זכה במדים הירוקים, התארים היחידים בקריירה שלו, יזכו ל"תגבורת" עד שיסיים את הקריירה, הגיע הקטע הכספי שבגללו העדיף לעזוב את מכבי חיפה ולעבור להפועל תל אביב.

(יצחק הברמן)