קיצוני שמאלי שהחל את פעילותו במכבי חיפה, הרבה שנים לפני שהוכרז על הקמת המדינה. החל לשחק במכבי חיפה בגיל 13. מזכיר האגודה, יוליוס יגר, שהסתובב בין בתי הספר ראה אותו משחק בבית הספר "אליאנס" בחיפה ושכנע אותו לבוא למכבי חיפה. מלחמת העצמאות מצאה אותו מגויס כמו שאר תושבי הארץ. בסיום המלחמה המשיך לשחק בהרכב הראשון. את הופעת הבכורה שלו ערך בחודש פברואר 1944 במשחק במסגרת גביע חיפה בו ניצחה הפועל חיפה את מכבי 0:8 . בגיל צעיר צד את עיניהם של אנשי מכבי תל-אביב שביקשו להעבירו למועדונם, אולם אלנקווה שכינויו היה "דוחא" דחה את הבקשה מאחר ורצה להישאר בחיפה ולא לעבור לאזור המרכז. הוא נחשב לכדורגלן מעולה, בעל כושר פריצה אדיר. אלנקווה נמנה על סגל השחקנים שהופיעו במכבי חיפה שהצליחה להעפיל לראשונה בתולדותיה לליגה הלאומית בעונת 1946/47. משחקיו המשובחים ביותר היו כאשר מכבי חיפה ארחה כאן את קבוצת הפאר האנגלית ליברפול, אז לא מפורסמת כמו בשנות ה- 80, וגברה עליה 1:2 כשאלנקווה כבש את אחד השערים. משחק נוסף הזכור הוא מול הפועל תל-אביב, בשערה ניצב יעקב חודורוב. אלנקווה שיגר לרשתו כדור ממרחק 25 מ`. חיפה הוליכה 0:1 אולם בסיום ירדה מנוצחת 4:1. בשנת 1954 הגיע לחיפה המאמן אלי פוקס שהחליט כי עדיין לא נס לחו. לרוע מזלו, אלנקווה נפגע בברכו שהתמלאה מוגלה. באותם ימים, הטיפול הרפואי בשחקנים לא היה ברמה גבוהה ולשחקן לא נותרה ברירה אלא לפרוש ולשכב בביתו במשך קרוב לחצי שנה עד שהחלים. בזמן ההחלמה החליט לפרוש ממשחק פעיל.