קיצוני ימני שעלה לארץ ב- 1950 מצ`כסלובקיה והחל לשחק במכבי חיפה בגיל 23. בארץ מוצאו שיחק בקבוצה מהליגה הלאומית. אחיו, שנמנה על קבוצת המתעמלים של מכבי חיפה, העביר את העולה החדש שלא ידע מילה אחת בעברית, לקבוצת הכדורגל במועדון. פרקש, שגר במעברה במבואותיה הדרומיים של חיפה לא הספיק לומר "בוקר טוב" וכבר שיחק בהרכב הראשון. ביום חמישי הגיע לאימון הבכורה וכעבור יומיים שולב למשחק הליגה הראשון שמבחינתו היה פתיחה ברגל שמאל מאחר ושיחק גרוע, למרות שהקבוצה ניצחה את בית"ר תל-אביב 1:3. היעדר שליטה בשפה העברית גרמה לו ל"אובדן שער". במשחק הליגה מול הפועל תל-אביב שיחק מולו מגן בשם דוד שוויצר, לימים מאמן מצליח בישראל, כולל נבחרת ישראל. פרקש קיבל כדור שכמעט וברח לקרן, הדביקו כחצי מטר מקו הרוחב ובעט "פצצה" שפגעה בשתי הקורות וחדרה לשער. הכתבים המעטים שחזו במשחק ניגשו בסוף המשחק לפרקש האלמוני שלא דיבר עברית, ובלית ברירה פנו לחברו לקבוצה, ישעיהו הלד כדי לברר מי הבקיע את השער. למחרת קראו חובבי הספורט שהלד כבש את השער. הוא "ניצל" את המצב וייחס את ההבקעה לעצמו. פרקש לא הופיע זמן רב כשחקן. בשלב מוקדם הפך להיות מאמן קבוצת הנוער, אחרי ששוכנע על ידי מאמן הקבוצה הבוגרת, אוטו שלפנברג. כאשר אלי פוקס הגיע לחיפה ב- 1955 שימש כמאמן כושר וכעבור שנתיים, כשהגיע המאמן ההונגרי, אנדור קיש, הזר הראשון של מכבי חיפה, הפך למתורגמן ועוזרו. ההנהלה החיפנית רצתה שפרקש ישתלב במערכת ושלחה אותו להשתלמות לבית-הספר הידוע בקלן, גרמניה. כששב לארץ, הונחה בפניו הצעה מפתה לבוא ולאמן בדרום-אפריקה, אולם פרקש נותר נאמן למכבי חיפה ודחה אותה, בגלל האמון שנתנה בו. בהדרכתו, מכבי חיפה סיימה שנתיים במקום החמישי וזכתה ב"גביע סוכות". להנהלת הקבוצה לא היה כסף לממן מזכרות לשחקנים, ופרקש הוציא מכספו כדי לרכוש עבורם מדליונים. פרקש פרש ממכבי חיפה בתחילת שנות ה- 60 ועבר לאמן בהפועל טבריה, הפועל חיפה, הפועל חדרה ושמשון תל-אביב עמה עמד על סף זכייה באליפות וממש במחזור הסיום נחל אכזבה.

(יצחק הברמן)