בלם שעבר את כל הקבוצות בחיפה עד שהגיע למדי הקבוצה הבוגרת של מכבי. התחיל לשחק במכבי חיפה בגיל 11, אך תקופה קצרה מאוחר יותר עבר להפועל חיפה בעידודו של שחקן בשם ציבולה. כעבור שלוש שנים, בגיל 14, עבר להכח חיפה שם פגש באהרן פרנקפורטר. התברר ששניהם קרובי משפחה מדרגה שלישית. הוא שיכנע אותו לעזוב את הפועל ו"סידר" לו שחרור. בגיל 16 התפרקה קבוצת הכח. אפטייקר החל לעבוד בצי הסוחר בגיל 17 וכשהתגייס לצה"ל פגש מספר שחקנים ממכבי שהגיעו לשרת במילואים בחיל הים, ביניהם שמואל חדנס ויחזקאל גרשוני. אפטייקר החל לעבוד עם שחרורו כקונדיטור ב"העוגה", בית מאפה בהדר הכרמל, קיבל את ההזדמנות חייו במשחק מול מכבי יפו, כאשר הבלם הקבוע, שלום ואנו, לא הגיע. בגיל 20 , באליפות צה"ל השתתף במשחק בין חיל הים לפיקוד הצפון, במדי הקבוצה הראשונה, ולמרות שהפסיד 1:0 מצא חן בעיני מאמן המנצחים, אלי פוקס. בגיל 23, אחרי שהופיע במספר משחקים בקבוצה הבוגרת, "שוכנע" לעבור למכבי פתח-תקווה. נרמז לו שאם יסרב לעבור, הפעילות הספורטיבית שלו תגיע לקיצה. אפטייקר זוכר מקרה אחד שעבורו סימל את מעמדו במכבי חיפה. לפני אחד המסעות המרתקים לבולגריה ויוגוסלביה, נשלח לחייט כדי שיקח מידות לחליפת הייצוג, אולם גורמים במועדון "דאגו" מאחורי הקלעים ללחוש לאוזנו של החייט לא לתפור אותה. במישור המקצועי, אפטייקר הגיע לשיא במשחק חצי הגמר מול הפועל תל אביב. מאמנו, דוד פרקש הזמינו לשחק. באותו יום גדעון קם בשעה 04.30 לפנות בוקר לעבודה בקונדיטוריה, ובשעות הצהריים הצטרף לקבוצה. במשחק עצמו חיפה נוצחה 1:0 משער שהובקע לא מעט באשמתו של אפטייקר שביצע "חור" בהגנה.

(יצחק הברמן)