מגן-קשר בינלאומי שנולד במחלקת הנוער והגיע דרך כל השלבים עד לנבחרתה הלאומית של ישראל. החל את פעילותו בגיל 12 בקבוצת הנערים של האגודה. משם עשה דרכו לקבוצת הנוער וכבר בסוף עונת 1968/69 כשהוא בן 17 פלוס, הוצב בהרכב הקבוצה הבוגרת כבלם קדמי, אחרי שהבלם הותיק, שמואל חדנס פרש. ברגר אף ירש ממנו את החולצה מספר 4. ברגר, שבהמשך הפך לקשר ולמגן, שני תפקידים אותם מילא בהצטיינות, הגיע לכל נבחרות הייצוג הלאומיות, החל בנערים, עבור בנוער, בעתודה, וכלה בבוגרים. פעמיים נכלל בסגל נבחרת הנוער, במנילה (1970) ושותף לזכייה בגביע אסיה בטוקיו (1971). ב-1973 הופיע במדי נבחרת העתודה במשחקי המכביה ואחריהם זומן לנבחרת בה הספיק להופיע פעמיים מול ארצות הברית. הרומן שלו עם הנבחרת הסתיים כאשר עמד להתחתן וניצב בפני בעיות כלכליות. ברגר (תקופה מסוימת שמו היה משה בכר מסיבות אישיות, למרות שהתקשורת המשיכה לקרוא לו ברגר, אחרת לא היו יודעים במי המדובר) נודע ככדורגלן פעלתן, חרוץ, שלא ידע ליאות. סמלו המסחרי באותם ימים, מכנסיים רחבים שהגיעו עד לברכיו, אפנת ברמודה של שנות ה-,50 לא סייע לו כאשר בא לדרוש את המגיע לו, לדעתו. חודש וחצי לפני שחרורו מהצבא, דרש מענק כספי כדי להתבסס בחיים מאחר ועמד להינשא. הנהלת מכבי חיפה לא התנגדה אבל התנתה את הסיוע קודם כל בקיום החתונה. בין הצדדים נוצר נתק וברגר, תושב קריית- אתא הכניס טופס הסגר בינלאומי, שמשמעותו אפשרות לשחק רק בקבוצה בחו"ל. מספר קבוצות בארץ ובהן הפועל חיפה תחת הדרכתו של יעקב גרונדמן והפועל תל אביב שהייתה מוכנה לרוכשו תמורת 25 אלף לירות, נותרו עם תשובה שלילית, הן בגלל סירובה של חיפה לשחררו והן בשל חוסר רצונו של ברגר להרחיק עד לעיר הגדולה. הוא ניסה להתקבל לליגה בדרום-אפריקה, אולם חברו וכדורגלן מכבי חיפה לשעבר, מרדכי לובצקי, יעץ לו לא להגיע לקבוצת "הלניק" בגלל רמתה הנמוכה של הליגה שם. ברגר הופנה לסוכן שחקנים גרמני אולם ויתר. ברגר, שבגיל 22.5 שימש כקפטן במכבי חיפה שב למכבי חיפה אחרי ששוכנע לעשות כן כדי לסייע לה בתקופה בה שיחקו בשורותיה שחקנים בלתי מנוסים. הקבוצה התנדנדה בין שתי הליגות הבכירות וברגר, כמנהיג, ניסה למשוך את העגלה. מקרה נדיר ארע לו בחדר ההלבשה בשנת 1977. המאמן אלי פוקס, שהחליף את שמעון שנהר, נכנס לחדר ההלבשה לפני המשחק נגד הכח רמת-גן (2:1 לחיפה) וללא התראה מוקדמת סטר פעמיים לברגר. הנימוק: "זה מגיע לך ולחבריך על מה שעשיתם בשבת שעברה נגד הפועל תל אביב (הפסד 0:2) בבלומפילד. אולי סטירות אלו יעוררו אתכם לשחק כדורגל. כאשר צריך לעורר אדם שהתעלף ואיבד את הכרתו, סוטרים לו בפניו". למרבה ההפתעה, ברגר קיבל את צעדו של פוקס בהבנה וכלל לא נעלב. הוכחה נוספת למסירותו לקבוצה התגלתה ב-1978. ברגר שבר את ידו ולקראת משחק הגביע נגד הפועל יהוד ברבע הגמר, הפתיע כשהסיר את הגבס ושיחק. בגיל 26, אחרי שמכבי חיפה נשרה לליגה הארצית וברגר חש מחנק בקטע המקצועי, הכלכלי והחברתי, החליט לפרוש ממכבי חיפה. הוא קיבל שחרור לקבוצת הפועל קריית-אתא, אבל אחרי חצי שנה, כשראה שראשי הקבוצה לא עומדים בהתחייבויותיהם, פרש סופית מכדורגל.