קיצוני ימני שהגיע למכבי חיפה מהפועל נחליאל מליגה א`. כבן למשפחה בת עשרה ילדים שנולד במושב אלישיב שבעמק חפר נשאר לעבוד במשק המשפחתי ובמקביל עבד גם כמורה לחינוך גופני במקום מגוריו. כשהיה בן 15 נרשם לקבוצת הנוער של הפועל נחליאל ותוך שנה מצא עצמו בקבוצה הבוגרת שעלתה לליגה א`. 8 שנים הופיע בנחליאל. הרומן שלו עם מכבי חיפה החל בשנת 1969 בהיותו בשרות צבאי בבית הספר הטכני של חיל האויר. מאמן הקבוצה דאז, אדמונד שמילוביץ, שם עליו עין וביקשו לצרפו. הנהלת נחליאל לא רצתה לשחררו ובתגובה הכניס טופס הסגר לשנתיים. הוא היה מוכן לשבת במקרר שנתיים כדי לזכות בסיכוי לשחק בליגה הלאומית. מלחמתו האישית נשאה פרי. בהסכם עם נחליאל נקבע שהוא יבטל את טופס ההסגר, ישחק בנחליאל את התקופה שנותרה לו עד לגמר ההסגר, כשנה וחצי, ולאחר מכן יהיה חופשי לעבור לכל קבוצה. וכך היה. גישש אצל הפועל כפר סבא ובית"ר תל אביב ולבסוף הגיע לקבוצה שחשקה בו ראשונה. התקבל באהדה רבה ומצא שפה משותפת עם השחקנים. האוירה מצאה חן בעיניו עוד לפני שסיכם על תנאיו הכספיים. כבר במשחקי הידידות שרעבי התבלט ביכולתו הטובה בהתקפה. זריזותו, מהירותו, כושרו הטכני ושליטתו הטובה בכדור, הוסיפו מימד חדש להתקפת מכבי חיפה. שרעבי לא היה מפונק. הוא היה מגיע לכל האימונים באוטובוס ומיד אחרי האימונים גם חוזר באוטובוס למושבו. מעולם לא התלונן. אפילו כששירת חודש במילואים בחצי האי סיני, אז בשליטת ישראל, עשה מאמצים אבים להתייצב בשבתות למשחקים, גם ללא אימונים. היו שבתות שאנשי מכבי חיפה היו בטוחים שלא יגיע, והוא תמיד מצא דרך להתייצב למשחק. אוהדי מכבי חיפה כינו אותו " פמלה ", שם נרדף לשירו המפורסם של הזמר בועז שרעבי, בתחילת שנות ה-70. צירוף מקרים נדיר בעונתו הראשונה התרחש במשחק הבית נגד מכבי יפו. תוצאת המשחק היתה 0:0 ובתכנית " שירים ושערים" שהיתה בחיתוליה, התנגן לו השיר " פמלה". תוך כדי השמעת השיר פרץ יחיעם לשער יפו וכבש את שער הנצחון. בעונת 72/73 לא הורכב במשחקים רבים וביקש לעזוב ממניעים אישיים. הנהלת מכבי חיפה לא עמדה בדרכו ומכרה אותו להפועל חדרה תמורת 15000 לירות. שרעבי סיכם את הופעתו במכבי חיפה: היה לי סיפוק גדול לשחק בשורותיה מכיוון שאחרת לא הייתי מחזיק בה מעמד לרגע.

(יצחק הברמן)