"בומה" - כך כונה על ידי חבריו, והתעניין רק במשחקי מכבי שעריים. עיניו נפתחו בעת שהתאמן עם נבחרת הנוער שהתכוננה למשחקי גביע אסיה בטוקיו. שימש כשוער מחליף באליפות דומה בפיליפינים. בינו לבין קבוצתו פרצה מריבה גדולה והשוער הפסיק להופיע לאימונים ולמשחקים. בתחילת העונה שלאחר מכן, התרצה וחזר לאימונים. שעריים לא סמכה עליו יותר,צרפה שוער נוסף וויינברג אמר לעצמו שאולי כדאי שינסה להתקדם במקום להילחם על מקומו. הפעם לא פרש, אלא המשיך להתאמן בשעריים ובנבחרת גייסות השריון. לויינברג היו שתי הצעות, ממכבי חיפה ובית"ר ירושלים ולא הייתה לו העדפה מבין השתיים. הוא שאף רק לשחק בהרכב הראשון. במכבי חיפה התגלה כשוער מצטיין, בעל תגובות פנטסטיות. הרבה להיפצע והקשה מכולן ארעה ב- 1972 כשנפצע בדרבי בו ניצחה מכבי 1:2 כתוצאה מהתנגשות עם חלוץ הפועל, גבי בליטי. בשלב מסוים פרש לשבוע ולא בגלל מכבי חיפה. הוא לא התקבל ללימודים בטכניון ובעקבות זאת נעלם מהאימונים. במקומו הורכב שוער המשנה, יוסף הדני ששיחק במקומו נגד הפועל כפר- סבא (0:0). מאוחר יותר, כשהתקבל לאוניברסיטת חיפה, חזר לאימונים. בכלל, בתקופתו, מכבי חיפה נחשבה ל"קבוצה אקדמאית". ויינברג למד כלכלה באוניברסיטה, אריה בוק ואהרן גרשגורן במכון וינגייט, צבי שטיפטר- תעשייה וניהול בטכניון, יגאל גרובר- קורס הכנה לטכניון ומשה אגמי - פסיכולוגיה ומדעי המדינה באוניברסיטה. באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. ב- 19 באוקטובר הצטרף ויינברג, שוער צעיר ומילואימניק ליחידתו, כטנקיסט באחת מיחידות השריון בסיני. במהלך נסיון תקיפה על מתחם מצרי נמצא בטנק של מפקד הפלוגה שהוביל את הגדוד ולפתע הטנק רעד. הטנק של "בומה" נפגע אחרי שספג פגיעה מטיל נגד טנקים. טנק הצנטוריון החל לבעור כשהוא שלושה קילומטרים בתוך שטח מצרים, מספר שעות לאחר צליחת תעלת סואץ. הנהג נהרג, והיתר, ובתוכם ויינברג נפצעו. המ"פ צעק לעזוב את הטנק לפני שיתלקח ויתפוצץ. הטנק נתקע ליד מגדל מים ואנשי הצוות ברחו למבנה וחיכו שמישהו יגיע לחלץ אותם. ויינברג זינק מהטנק והודה שבזכות הכדורגל היה לו קל יותר להפעיל את גופו שספג מספר רסיסים. הוא חש בכאבים ברגלו ובבטנו. ניסיון חילוץ ראשון של יחידת חרמ"ש לא עלה יפה וכוח החילוץ סבל מאבידות. לבסוף, אחרי יום שלם בו הסתתרו במבנה, הגיע כוח צנחנים וחילצם. ויינברג הפצוע הועבר לרפידים ומשם לבית החולים בבאר- שבע. הוא נותח ומגופו הוצאו רסיסים רבים. ברחבי הארץ פשטה השמועה ששוער בכיר נפגע קשה. באותם ימים הצנזורה אסרה על פרסום כלשהו ואוהדי הכדורגל בארץ ערכו "טוטו" ובו ניסו לגלות מי הפצוע. רק לאחר מספר ימים התגלתה זהותו. בשכבו בבית החולים ויינברג לא חשב על פרישה אלא ביקש להחלים ולחזור לכדורגל. אחרי שהייה של שבועיים בבית הבראה באשקלון, שב הביתה. שלושה חודשים אחרי סיום ההחלמה שב ויינברג לאימונים וכעבור מספר מחזורים החליף בשער את יוסף הדני. הליגה נפתחה אחרי סיום הקרבות ובמחזור השישי של עונת 1973/74 חזר אל בין הקורות במגרש המכתש בגבעתיים, התקבל בפרחים וספג שני שערים מבני יהודה, למרות הצטיינותו. בתחילת 1974 הועבר באמצע העונה להפועל חיפה. עקב מצבה הכספי הקשה של מכבי חיפה ורצונו של ויינברג לעבור רק להפועל חיפה בגלל העדפתו של עמנואל שוורץ הצעיר, הושלמה עסקת ההעברה שכללה תשלום של 50 אלף לירות למכבי והכנסה נוספת מדרבי ידידות שיתקיים בין שתי הקבוצות. ויינברג שיחק בהפועל חיפה כשבע עונות ועבר לבני-יהודה. הוא פגש בחבריו ה"ירוקים" ב- 1981 בחצי הגמר והיה הגורם הישיר לעלייתה לגמר הגביע כאשר עצר בעיטת 11 מ` מכריעה מרגלי הבלם החיפני, ירון פרסלני בתום 120 דקות ללא הכרעה. ב- 1984 קיבל צו 8 ממכבי חיפה שביקשה את שירותיו כשוער מחליף לאבי רן, במקומו של צדוק אברהמי שעזב. ויינברג היה שותף לאליפות השניה של מכבי חיפה בעונת 1984/85 למרות שלא רשם אפילו הופעה אחת. במכבי הודו לו על התמיכה המקצועית והרוחנית שהעניק לאבי רן וזו הייתה העונה האחרונה שלו כשוער פעיל. בגיל 34 פרש מכדורגל.

(יצחק הברמן)