בלם קדמי, תוצרת מחלקת הנוער של מכבי חיפה. הופיע במועדון מגיל 12 ועבר את כל השלבים עד לקבוצת הנוער. אהבת המשחק היא שהמריצה אותו לשחק כדורגל.בנוער שיחק שלוש שנים במהלכן זכה עם הקבוצה במספר אליפויות מחוזיות ואף בגביע "אלוף האלופים" (פעמיים). בגיל 17 הוזמן לראשונה לקבוצה הבוגרת כשזו עדיין שיחקה בליגה הארצית. בקבוצת הנוער הרבה לכבוש שערים בנגיחות ראש. הוא ניצל את חוסנו הגופני וגובהו (1.83 מ`) וסייע להתקפה לאחר שהוגבהו לעברו כדורים מעמדות נייחות. דרכו בקבוצה הבוגרת היתה מלאה נפתולים. בעונה הראשונה הספיק לשחק במחצית המשחקים עקב סכסוך של הבלם הקבוע, ירון פרסלני, שגם נכנס להסגר. בעונה שלאחריה, כאשר חיפה עלתה לליגה הלאומית, שותף במספר דקות מועט. בעונה זו הוצע להעבירו למכבי שפרעם, יחד עם המגן יחזקאל שירי והחלוץ ראובן הלד בעסקת חליפין תמורת החלוץ, זאהי ארמלי. בסופו של דבר, העסקה טורפדה וארמלי הגיע לשחק עם כל השלושה כעבור שלוש שנים. אלי כהן, ששחרורו משרות סדיר בצה"ל עוכב בשלושה חודשים בעקבות מלחמת "שלום הגליל" לא נשבר עקב ישיבתו על ספסל המחליפים תקופה ארוכה והחליט להילחם על מקומו, למרות שפה ושם התגנבו למוחו מחשבות על עזיבה שנעלמו במהירות. מאחר ובאותה תקופה שחקנים נאלצו גם לעבוד מחוץ למגרש , התקבל לעבודה כאיש אחזקה בחברת הדלק "פז" במפרץ חיפה. מדובר בעבודה גופנית קשה שהחלה בשש בבוקר ונמשכה עד שלוש אחר הצהרים. אלי כהן הגיע "חצי מת" לאימונים. מאוחר יותר סודרה לו עבודה במשרד המסחר והתעשייה ושם כבר התחשבו בו, בפרט כאשר צבר פרסום ככדורגלן. למזלו של אלי כהן, נפלה בחלקו הזדמנות פז לחדור להרכב בקביעות והוא לקח אותה בשתי הידיים. הבלם הקבוע, רוני חיים, נפצע ונזקק לניתוח מיניסקוס, מחליפו רפי אוסמו (הגדול) לא שוחרר לאימונים מיחידתו הצבאית וגם ריצה עונש הרחקה ממשחק נוער. מכאן שהמאמן ג`וני הרדי נאלץ להשתמש ב"מסופסל" הנצחי שלו שלא איכזב. התפקיד של שומר חלוצי היריב הבליט אצל אלי כהן תכונה נדירה. הוא מיעט לספוג כרטיסים "צהובים" ולשיא הגיעו הדברים בעונת 82/83 כשהשופט הזהירו רק פעם אחת (!) במהלך כל העונה. כאמור, כהן כבש שערים בראשו, רובם ככולם שערי ניצחון. כך לדוגמא המתין ארבע שנים עד שזכה לכבוש את השער הראשון בבוגרים מול הפועל ירושלים בדקה ה- 88 בעונת 82/83. אלי כהן כבש שער היסטורי בפתיחת עונת 83/84 כאשר נגח שער לרשת הכח רמת-גן ושבר מסורת בהן לא הצליחה מכבי חיפה לנצח במחזורי הפתיחה. הוא היה שותף מלא לשתי אליפויות רצופות, הראשונות בתולדות המועדון, אם כי "טעות" שלו עלתה לקבוצה באובדן ה"דאבל". כאמור, כהן היה שחקן הגון והוגן. בגמר 1985 מכבי חיפה שיחקה מול בית"ר ירושלים. הבלם התמיר הופקד לשמור על אלי אוחנה, הכוכב הבלתי מעורער של בית"ר. עד לדקה ה- 85 סבל אוחנה משמירה הדוקה ולא הגיע אפילו למצב הבקעה אחד. באותה דקה כהן נפגע ונותר שרוע על הדשא. שחקן אחר היה ממשיך לשכב עד שיטפלו בו, אבל כהן "התגלגל" אל מחוץ לקווי המגרש, המשחק המשיך להתנהל ולא חלפה דקה ואוחנה המשוחרר משמירה, כבש את שער הניצחון, האומלל מבחינת חיפה. לא היה זה מפח הנפש האחרון של אלי כהן. ב`משחק העונה` שנערך במגרש מכבי בנתניה, ללא קהל, מול בית"ר ירושלים (עונת 83/84), נפגע קשה בלסתו ממרפק של שחקן ירושלמי, נחבש ונאלץ לעבור ניתוח מסובך שמנע ממנו ליטול חלק במשחקי הסיום של אותה עונה בה זכתה קבוצתו בתואר הראשון. בקיץ 1986 שוחרר במפתיע , וללא הודעה מוקדמת, ממכבי חיפה והושאל ל`צפרירים` חולון. שנה מאוחר יותר סרב להמשיך ולהיות מושאל, פנה לבוררות שקבעה שיימכר לחולונים במחיר של 112 אלף דולרים. ()