שוער שהגיע למכבי חיפה בגיל 20 אחרי שנהנה משחרור לכל קבוצה בתוקף מעמדו כשחקן חוזה. תחילת דרכו הייתה בהפועל פתח- תקווה. בגיל 16 הוזנק לקבוצה הבוגרת כמחליפו של שוער הנבחרת הלאומית, יצחק ויסוקר. בליגה הלאומית עוד הספיק לשחק ב- 5 משחקים ובמקביל נמנה על סגל נבחרת הנוער של ישראל. לאחר נשירת הקבוצה הפתח-תקוואית לליגה הארצית ושחרורו של ויסוקר למכבי נתניה, הפך לשוער ראשון, הופיע בין הקורות ב- 12 משחקים עד שידו נשברה. כשהחלים מהפציעה הגיע עת גיוסו לצה"ל והוא העדיף להמיר את אפודת השוער בכומתה האדומה של הצנחנים למשך שנתיים וחצי. בעת שירותו הצבאי התנזר לחלוטין מכדורגל. לאחר שחרורו מהצבא , רצה לשוב ולשחק כדורגל אך לא בפתח- תקווה. הוא פדה את כרטיס השחקן שלו, נבחן בהפועל ירושלים מהליגה הלאומית וכשעמדו לרשום אותו העדיף לעבור לחיפה כדי להחזיר לעצמו את הביטחון אחרי הפציעה וגם ירושלים כבר ביצעה את שלוש ההעברות המותרות. הגיע למכבי חיפה במחזור ה- 9 ושימש כמחליפו של צדוק אברהמי עד שקיבל את אפודת השוער הראשון. בראון הפגין יכולת מצוינת עד לפציעתו במחזור ה- 23 במשחק ביתי נגד הפועל עכו. הוא קלט כדור על הקרקע ועל אף שהכדור כבר היה בידיו, חלוץ עכואי בעט בו וגרם לו לשבר בעצם השוק. רק לאחר שנפצע , השופט הבחין בו , כי לפני העבירה , הקוון אותת לו לנבדל. במשך שלושה חודשים התהלך עם רגל מגובסת ונעזר בקביים. השוער המוכשר , סטודנט ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה , העדיף לחתום לעונה נוספת במכבי חיפה , וגם המאמן ג`וני הרדי , היתנה את המשך עבודתו בה , בהחתמתו. למרות שהיו בידו הצעות נוספות , העדיף להמשיך בחיפה בהצהירו שהוא חייב למועדון תודה על היחס החם והאוהד בו נתקל בזמן הפציעה.