שוער שעלה לבוגרים מקבוצת הנוער של מכבי חיפה. דהאן לא "נולד" בחיפה. הוא הועבר לחיפה מהפועל באר שבע כשהיה שוער נוער. שלוש פעמים בשבוע עשה את הדרך מבירת הנגב לעיר הכרמל ובחזרה. המלווה שלו היה אביו, יעקב, ששימש אף הוא שוער בשנות ה- 60 בהפועל באר שבע מהלאומית ובהפועל עכו מליגת המשנה. כשמיקי היה בן 8 חודשים חלה בשפעת שהסתבכה. הוא איבד את שמיעתו ותוצאה נלוות היתה ליקויי דיבור קשים שמנעו ממנו להשתלב בבית ספר רגיל. הוא הופיע בליגות העירוניות המפורסמות של באר שבע אותן הפעיל בהתנדבות "משוגע לדבר", אהרן בן-יעקב. כשהיה בן 13 הצטרף לקבוצת הנערים של הפועל באר שבע. בית"ר ירושלים שמה עליו עין כבר בגיל הזה ורצתה להעבירו לשורותיה אולם אביו לא רצה לטלטלו. דהאן ג`וניור היה מגיע מדי יום חמישי לחיפה ולן אצל מכרים. בעונת 89/90 החליטה האגודה לסייע ומצאה לו מקום מגורים בחיפה. הקשר שלו עם מכבי חיפה נולד במקרה. האב הבחין שבנו אינו זוכה לאשראי גדול בקבוצת הנוער של באר-שבע וביקש להעבירו להפועל אשדוד או לקבוצה תל אביבית. אלא שמיקי רצה ללכת רק לקבוצה גדולה ומבטו נשאו צפונה לעבר מכבי חיפה. שוערה האגדי , אבי רן ז"ל עשה לו משהו. אחרי מותו של השוער שנהרג בתאונה ימית בכנרת, הטלוויזיה הקרינה קטעים בין נבחרת ישראל לליברפול, משחק בו אבי רן הציג יכולת נפלאה, אולי משחקו הטוב ביותר בקריירה הקצרה שלו. מיקי ישב מול המסך, מעיניו זלגו דמעות והוא ביקש מאביו להגיע לחיפה כדי לנסות ןלהיות יורשו של אבי. כנהג ב"אגד" נפגשו יום אחד האב ואשר עלמני, מאמן בקבוצת הנוער של מכבי חיפה וכדורגלן עבר מפואר, אף הוא חבר בקואופרטיב והמפגש הוליד מעבר למכבי חיפה. החיפנים לא ויתרו על טיפוחו של דהאן שהתאמן אצל מאמן השוערים, חיים לוין. מיקי התגלה כשוער אמיץ מאד בעל תגובות נפלאות וגם הוזמן לסגל נבחרת הנוער. הוא שימש שוער שני במכבי חיפה בשתי עונות ולא ויתר גם כאשר נפצע קשה לפני תחילת העונה במחנה האימונים בהולנד. את הופעת הבכורה שלו ערך מול הפועל פתח תקווה אחרי שהיה בסגל הקבוצה שנתיים וחצי. פה ושם זכה לדקות משחק במשחקי ידידות וגביע הטוטו, אבל בליגה שיחק רק כאשר השוער הקבוע, גיורא אנטמן ספג הרחקה בוועדת המשמעת הפנימית של האגודה ודהאן קיבל הזדמנות שלא חזרה על עצמה. אחרי שעזב את חיפה בתחילת עונת 90/91 עבר לשחק בהפועל תל אביב ומשם עבר לקבוצות מליגות נמוכות יותר. 

(יצחק הברמן)