חלוץ אוקראיני שהגיע בשנת 1992 מקבוצת צ`רנומוריץ אודסה (בגיל 24). מבנה גופו המרשים (גובה 1.88 מ`) גרם כאבי ראש רציניים לשומריו האישיים שהתקשו להסתדר עמו. במדי מכבי חיפה היה שותף לזכייה באליפות 93/94, גביע 1993 וגביע הטוטו 93/94. פעמיים כבש שלושער, מבצע ששום כדורגלן רכש זר אחר לא הצליח לשחזר. גצקו הופיע כאן ב- 53 משחקי ליגה בהם כבש 23 שערים. בעונה הראשונה הבקיע 15 שערים ובשניה 8. משחקו הטוב ביותר בארץ היה בדצמבר 1992, מול הפועל חיפה בו כבש שלושער. גם הפועל פתח-תקווה שהובסה בחיפה 6:0 טעמה את נחת ראשו ורגלו, וגם נגדה כבש שלישייה. גצקו החל לשחק בגיל 7 בבית ספר מיוחד לספורטאים. במשך שלוש שנים, בגילאים 15-18 שיחק בקבוצת קרפט אושגרט מהליגה הארצית. אחר כך עבר לצ`רנומוריץ אודסה בליגה הראשונה במדיה שיחק 3 שנים אותן סיים כמלך השערים. לגצקו היו מספר "סימני הכר" במגרש ומחוצה לו. אחרי שכבש נהג להרכין את ברכיו על הדשא ולשלוח אגרופים קמוצים. מגנים שתפסו אותו בחולצה במהלך התקפה היו זוכים ממנו למטר "ברכות" והוא עמד בראש המטיפים במכבי חיפה, לסגנון לבושם המרושל, לדעתו, של השחקנים הישראלים בשעה שהוא עצמו הקפיד על לבוש אלגנטי. בתום העונה הראשונה שלו בחיפה, נסע למבחני קבלה בקבוצה האנגלית פורטסמות` ואחר כך שב למכבי חיפה. גצקו נרכש על ידי מכבי חיפה ובדעתו היה להמשיך ולשחק כאן, כי הוא ראה במכבי חיפה תחנת ביניים בדרך לאיטליה. לא כך חשבו מעסיקיו. במחנה אימונים בהולנד (1994), המנג`ר גיורא שפיגל אמר לו שיש בעיות בהגנה והוא חייב להביא בלם זר. כאשר הביאו את אולג קוזניצוב מסקוטלנד, נמחק מרשימת הזרים בחיפה. גצקו פנה לבית משפט ותבע את מכבי חיפה. הוא דרש שחרור ללא תמורה והפסיד. כדי לשמור על כושרו שיחק כדורגל בגנים ציבוריים. במהלך העונה קיבל הצעה מקבוצת ניז`ני נובוגראד מאוקראינה, בשורותיה שיחק עשרה מחזורים. מכבי חיפה טענה בתוקף שגצקו לא קיבל שחרור וביקשה מאופ"א להתערב. כשהקבוצה הרוסית סירבה הוזהרה שתורד ליגה אם לא תשלם. לבסוף קבעה ועדה מיוחדת של פיפ"א שנובוגראד תשלם לחיפה 100 אלף דולר.