קשר תוקף, מיוצאי מחלקת הנוער של מכבי חיפה. החל לשחק במכבי חיפה בגיל 9 בבית הספר לכדורגל כשמכבי חיפה זכתה באליפות הראשונה בשנת 1984 . בגיל 11 "קפץ" לקבוצה בוגרת יותר. בדרך לקבוצת נערים א` נפצע ברגלו ובלית-ברירה הוחזר שנה לאחור, לשחק עם בני גילו. הרופאים יעצו לו לפרוש מכדורגל בגלל הפציעה אבל הוא העדיף להקשיב למעסה הותיק, פנחס (פיני) שרון שהציע לו לנוח אחרי כל משחק. כשהגיע לנערים א` הוזמן לראשונה לנבחרת ישראל ומאז ועד קבוצת הבוגרים, שיחק בכל הנבחרות הצעירות, הנערים והנוער. בעונת 92/93 כשהוא 17 הופיע בהרכב הראשון של מכבי חיפה אך הושבת בשל דלקת התוספתן. עבר ניתוח והוחזר לנוער. חלפו שתי עונות עד שהוחזר לבוגרים. כשהוחזר לקבוצה הבוגרת לא קיבל הזדמנויות רבות (עונת 94/95). למרות הכל זכורים שני שערים שלו. האחד בבאר-שבע בשנת 1995 כאשר המקומיים הוליכו 0:1 וסילבס שהוכנס כמחליף כבש את שער השוויון, שלוש דקות מהסיום. באותה שנה זומן לנבחרת האולימפית. השער השני (1996) זכור יותר וזכה לפרסום עולמי. מכבי חיפה אירחה בקריית-אליעזר למשחק רעים את אייאקס, קבוצת פאר הולנדית. בדקה ה- 90 כשהתוצאה הייתה 1:1 נקבעה בעיטת עונשין ממרחק 25 מ` לזכות חיפה. סילבס סובב את הכדור אל בין חיבורי הקורות וכבש שער ניצחון מדהים. סילבס נקלע לתקופה של חוסר מזל. בקיץ 1997 נותח בקרסולו ונעדר כשלושה חודשים. כשחזר לא הצליח להשתלב בהרכב מכבי חיפה ובפגרה של עונת 1997/98 הושאל למכבי פתח-תקווה. מכאן הצליח להגיע אפילו לסגל נבחרת ישראל ולרשום לזכותו 2 הופעות בינארציות. מכבי חיפה המשיכה להשאיל אותו והתחנה הבאה הייתה בית"ר ירושלים. שוב בגד בו המזל (עונת 99/00) וכבר בפתיחת העונה נפצע בברכו והושבת לכל העונה. הוא נאלץ לחזור אל בין הסדינים והפעם עשה זאת בבית חולים איטלקי שם נותח על ידי מומחה בעל שם. בקיץ 2000 ניסה הקשר הטכני לחזור למכבי חיפה. יצא עמה למחנה אימונים בהולנד, אולם בסופו של דבר הושאל לבני-יהודה.