חלוץ שהגיע למכבי חיפה בגיל 27 אחרי שהופיע 11 שנים בליגה הלאומית, חמש מהן בבני-יהודה עמה זכה באליפות בשנת 1990 , שלוש בהפועל תל-אביב ובקבוצת צפרירים חולון. הועלה על ידי מאמנו, יצחק שניאור, כבר בגיל 16.5 לסגל הקבוצה הבוגרת. נחשב ל"חוצפן" כבר מגיל צעיר. עד כדי כך שהיה לו אומץ לגשת למלך הקבוצה, אהוד בן-טובים, שנשא את החולצה מספר 15 , סימלו המסחרי. את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת ערך שירזי בגיל 17 . בעונת 89/90 זכה לאליפות היסטורית עם בני-יהודה. מכבי חיפה ומכבי תל-אביב רצו בשירותיו, אולם משה סיני ששיחק איתו בבני-יהודה, שיכנע אותו לעבור להפועל תל-אביב. בעונתו האחרונה לא שיכנע ובעונת 94/95 הושאל לצפרירים חולון. שנתיים הופיע בשורותיה. בקיץ, לפני שעבר לחיפה, ניהל משא ומתן על חזרתו לשכונת התקווה, אבל פערים גדולים בין הצדדים מנעו את השיבה הביתה. המשיך לחיפה, שם ניהל מגעים מתקדמים דווקא עם הפועל חיפה ואחרי שסיכם עמה, נכנס לתמונה גיורא שפיגל, מאמנו בבני-יהודה בשנת האליפות, והכל השתנה, בהסכמת הפועל חיפה. שירזי הסביר את בואו כ"פנטזיה לשחק במכבי חיפה" וכבר בתחילת דרכו פתח בשלושער לרשתה של הפועל באר-שבע בגביע הטוטו ובצמד שערים נגד קבוצתו הקודמת, הפועל תל-אביב. הופיע בקבוצה ב- 51 משחקי ליגה בהם כבש 18 שערים, ממוצע טוב לחלוץ, בפרט כשבתקופתו עזבו את הקבוצה הקשרים המצטיינים, איל ברקוביץ, חיים רביבו וסרגיי קנדאורוב שנמכרו לקבוצות בחו"ל. שוחרר ממכבי חיפה בקיץ 1997 בגלל עודף חלוצים.

(יצחק הברמן)