גדל במחלקת הנוער של ה"ירוקים" ועלה לבוגרים כשמכבי לקחה את האליפות האחרונה שלה בעונת 1993/1994 . אחרי שסיים את גיל הנוער שוחרר מהסגל הרחב על ידי המנג`ר, גיורא שפיגל. עבר לשחק במכבי עכו והופיע שנתיים (1994-1996) והפך לאחד מכוכבי הליגה הארצית. הקבוצות היריבות התקשו לשמור עליו מאחר והגיח מעמדה עורפית ותקף את שערן. שב למכבי חיפה והיה מועמד רציני להיכלל בסגל שלה. דרעי, שמשחק רשמי ומשחק אימון הם לגביו היינו הך נופה שוב בגלל רצינותו. במשחק אימון לפני הופעת מכבי חיפה נגד פרטיזן בלגרד בגביע אופ"א התבקשו השחקנים לשמור על רגליהם כדי לא להיפצע. דרעי ששיחק בהרכב השני שיחק כהרגלו, תיקל את איל ברקוביץ שנאנק מהכאבים וכולם נכנסו להלם מאחר וברקוביץ אמור היה לצאת כעבור שבוע לסדרת מבחנים בסאותהמפטון. שפיגל הושפע מהארוע ושיחרר שוב את דרעי שעבר להפועל בית-שאן בעונת 1996/1997. גם כאן הפך לאחד מהמגינים הימניים המצטיינים בליגה הלאומית והוזמן לנבחרת הצעירה, גם בה היה אחד מעמודי התווך. היה מהגורמים העיקריים להישארותה של בית-שאן בליגה הראשונה. בעונת 1997/1998 הוחזר למכבי חיפה ובמקביל להופעתו בשורותיה, לא ברציפות, הופיע בנבחרת האולימפית. בפגרה בין סיבוב לסיבוב עבר ניתוח בקע ולאחר החלמתו פנה וביקש להשתחרר, אולם שוכנע להישאר. עם פיטוריו של שפיגל זכה לאשראי גדול ממאמן החירום, דניאל בריילובסקי ונטל חלק בזכיה החמישית של מכבי חיפה בגביע המדינה אחרי נצחון 0:2 על הפועל ירושלים. ההצלחה לא השאירה אותו בחיפה ודרעי עבר לשחק בעירוני ראשון לציון. בעונת 1999/2000 הושאל לבית"ר ירושלים והצליח לדחוק מההרכב את המגן הוותיק, שמואל לוי. לדרעי שהופיע שוב בגמר גביע המדינה (הפעם הפסיד) היתה עונה מצוינת ובסיומה הוחזר למכבי חיפה שחתמה עמו על חוזה לשלוש שנים. אחרי מספר מחזורים הושאל להפועל פתח תקווה.

(יצחק הברמן)