קשר קרואטי שהגיע למכבי חיפה בגיל 29. החל לשחק כדורגל מגיל 7 בקבוצת היידוק ספליט בקרואטיה. בבוגרים שיחק בזאגרב אולם את עיקר פרסומו עשה בישראל. הגיע להפועל באר שבע בשנת 1995 בהמלצתו של המאמן אלי גוטמן, וסייע לה לזכות בגביע המדינה הראשון שלה אחרי ניצחון בגמר על מכבי תל אביב 0:1 כאשר את שער הניצחון כבש בבעיטה מרהיבה. מאוחר יותר עלה יחד עם מאמנו צפונה, להפועל חיפה וגם כאן הפך לבורג מרכזי והוביל את המועדון לאליפות היחידה והראשונה בתולדותיו בעונת 1998/99. אחרי סיום הרומן בעיר הכרמל עבר לבית"ר ירושלים ובפעם הראשונה בישראל שיחק בה רק עונה אחת. בקיץ 2001 הושאל למכבי חיפה לעונה אחת בעסקה בה היה מעורב מנור חסן, שעשה את הדרך ההפוכה מחיפה לבירה. קשה היה לרבים להאמין שרוסו יצליח להתאושש דווקא בקבוצה מלחיצה דוגמת מכבי חיפה. אך מסתבר ששחקן טוב לא שוכח לשחק. ג`ובאני גילה יכולת מצוינת, הטובה ביותר מאז הגיע לישראל וכל כלי התקשורת בארץ בחרו בו ל"כדורגלן העונה". רוסו, יחד עם שחקני הקבוצה לא השאירו פירורים ליריבות וזכו באליפות ישראל לעונת 2002. עבורו הייתה כאן סגירת מעגל היסטורית בתולדות עיר הכרמל. יחד עם השוער דודו אוואט, הפכו השניים לשחקנים היחידים שזכו בתארי אליפות בשני המועדונים החיפנים. איש לא שאל יותר כמה שנים רוסו משחק במכבי חיפה . בסיום העונה נדמה היה שג`ובאני רוסו יעזוב, אבל גם נשיא המועדון, יעקב שחר וגם השחקן הביעו תקווה שיש להמשיך את השידוך. בתום משא ומתן קצר נרכש רוסו תמורת 1.3 מיליון ש"ח וחתם לשלוש שנים. מטרתו המוצהרת, לסיים את הקריירה במכבי חיפה. גם ג'ובני לא ידע שהשיא עדיין לפניו. יחד עם מכבי חיפה, והוא היה מבכירי הגורמים שסייעו לה להעפיל לליגת הצ'מפיונס-ליג, לראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי. רוסו לא חלם שיבוא יום והוא יופיע, כנציג קבוצה ישראלית ב"אולד טראפורד" של מנצ'סטר יונייטד ומול קבוצות חזקות כבאייר לברקוזן הגרמנית ואולימפיאקוס היוונית. זאת ועוד. הצלחת החיפנים הוליכה אותו לסגל נבחרת קרואטיה והוא שותף במשחקיה באליפות אירופה. בכך חיסל את סיכוייו להופיע אי פעם בנבחרת ישראל, אם וכאשר יוגשם חלומו להפוך לאזרח ישראלי. שני שרי פנים לא הסכימו לאזרח אותו. הלכו לקראתו והעניקו לו מעמד של תושב קבע. בעונתו הרביעית נקלע לשתי פציעות קשות שנטרלו אותו מפעילות שוטפת. תחילה בברכו, וחמורה מכך, פגיעה בגבו בעטיה נאלץ לעבור ניתוח מסובך בגרמניה. רוסו נעדר כמעט כל העונה, התרכז בשיקום ולקראת תום העונה חזר לפעילות מוגבלת. שאלת עתידו בקבוצה הפכה מרכזית. במכבי חיפה זכו באליפות גם בלעדיו, ובסופה של התנהלות שלומיאלית הודיע כי הוא מעדיף לעזוב את מכבי חיפה ולעבור לשחק בתל-אביב, במדי מכבי. לא לאורך זמן. בחלוף עונה רוסו הבין שטעה טעות מרה, בפרט כשקבוצתו החמישית כשלה כישלון חרוץ והוא התחנן, הפעם כמי שזכה למעמד של מתאזרח בישראל, לשוב לעונת פרישה דווקא במכבי חיפה. נשיא המועדון, יעקב שחר הושיט לו יד ונענה לבקשתו.