חלוץ קרואטי שהגיע למכבי חיפה בגיל 30 מקבוצת קאמן אינגרד. בגיל 19 עלה מקבוצת הנוער של אוסייאק וכשעלה לבוגרים, אחרי המתנה ממושכת, עבר פציעה קשה שבגללה נעדר כחצי שנה. אחרי שהחלים ושב לשבת על ספסל המחליפים, התייאש ורצה לעזוב, בפרט כשהקבוצה רכשה שני חלוצים אחרים. לבסוף שוכנע להישאר והחל לכבוש בצרורות. אוסייאק ביקשה לנצל את המומנטום ולמכור אותו לקבוצות גדולות, אבל סכומי הכסף הגדולים שדרשו עליו, במונחים של מדינות ממזרח אירופה, מנעו ממנו לעבור . זאקיץ' החליט ל"העניש" את קבוצתו ועשה לה תרגיל. הוא ירד לליגה השניה וצעד כזה בקרואטיה, גרם שבתום העונה כרטיס השחקן עבר לבעלותו. זאקיץ' חתם בקבוצת צבאליה ובשורותיה הפגין יכולת פנטסטית וכבש 25 שערים באותה כמות של משחקים. בראשותו הצליח להחזיר את הקבוצה לליגה הראשונה. הצלחתו בצבאליה לא סללה לו את הדרך לקבוצות גדולות דוגמת דינמו זאגרב או היידוק ספליט, והשחקן החליט לנסות מזלו מחוץ לגבולות קרואטיה.הוא נחת בקבוצת אולם ( ו' בשורוק) מליגת המשנה בגרמניה. זאקיץ' לא אהב את החיים בגרמניה, לא התאקלם חברתית ומקצועית ושב לארצו אחרי שנה בלבד. חזרתו המאולצת גרמה לו לחתום בקבוצת קאמן אינגרד, מהקבוצות הקטנות בקרואטיה. כולם ראו בו "שחקן מחוסל" אך גם כאן הצליח לסחוב את הקבוצה האלמונית למשחקי גביע אופ"א. כמעט בכל עונה דורג בצמרת המבקיעים בארצו ואף זכה במדיה בתואר "מלך השערים". הצלחתו בקבוצה קטנה לא נעלמה מעיניו של המאמן הלאומי, אוטו באריץ' שהזמינו לנבחרת קרואטיה. זאקיץ' שניחן בבעיטה טובה בשתי רגליו ומשחק ראש מצוין הגיע לחיפה אחרי שזו התאכזבה מדנטה לופז, חלוץ צעיר מפארגוואי. גם הוא הפך לסיפור לא מוצלח, ולא הצליח לכבוש ולו שער אחד בכל מסגרת כלשהי. בתום העונה חיפה נפרדה ממנו. לפחות יוכל לספר לנכדים שזכה בתואר היחיד בחייו, תואר האליפות השמינית של מכבי חיפה.

(יצחק הברמן)