מגן שמאלי/ ימני, מיוצאי מחלקת הנוער של מכבי חיפה. סיפורו של זוננשיין שונה מהרקורד של שחקנים אחרים במועדון. הוא החל את דרכו כרגיל, בקבוצת הנערים של מכבי חיפה תחת הדרכתו של יעקב (לייבו) ינקו בעמדת הבלם. בדרך כלל, מקבוצת הנערים "קופצים" לקבוצת הנוער. לא קלמן זוננשיין. מאמן הבוגרים, אוטו שלפנברג, החליט להמר עליו, מבלי שיעבור כלל בקבוצת הנוער, בגיל 16 וארבעה חודשים. מכיוון שאז לא הותרו חילופים, במקרה ומאמנו החליט לא לשתפו, הוא שיחק בקבוצת המילואים של המועדון. במשחקי הנוער שותף רק כאשר היה "דרבי" מול הפועל חיפה, כי למשחקים אלה היתה בשעתו חשיבות כמו למשחק בוגרים. ולמרות הכל, זוננשיין הופיע בנוער אבל בסגל נבחרת הנוער הישראלית אותה אימן המאמן ההונגרי של הנבחרת הבוגרת, גיולה מאנדי. הוא לא שיחק בנוער של מכבי חיפה ? בנבחרת כן. קלמן שיחק בבוגרים בשני תפקידים, מגן שמאלי ו/או ימני, הכל בהתאם לצרכי המשחק. אם היה צריך לשמור על ראובן יאנג, הקיצוני השמאלי של הפועל חיפה בעל מהירות הסופה, העבירו אותו ימינה וכששיחקה מכבי חיפה מול מכבי תל אביב בשורותיה שיחק הקיצוני הסוחף, רחמים טלבי, קלמן נמצא בצד שמאל. כמעט בלתי אפשרי היה לעבור אותו. קשיחותו הפכה לסמלו המסחרי ולמרות זאת, מעולם לא ראה בבוגרים את הכרטיס האדום. זוננשיין, כמגן שמאלי, וחברו קרול רוטנר (המגן הימני) היו הראשונים בישראל שיישמו הלכה למעשה את השיטה של נבחרת אנגליה שזכתה ב- 1966 בגביע העולמי. לנבחרתו של אלף ראמזי, המאמן האנגלי, היו שני מגינים, כהן ווילסון שסייעו להתקפת נבחרתם, כמו היו קיצונים לכל דבר. אברהם מנצ`ל "העתיק" את השיטה לישראל והצליח בגדול. אמנם, זוננשיין כבש רק שער אחד נגד הפועל קרית-חיים כשחיפה שיחקה בליגה א`, אבל במקרים רבים נמצא בעורף היריב וחולל מהומות גם הרחק משערו. הקריירה שלו היתה קצרה מאד במכבי חיפה. כמו שעלה במהירות, כך נעלם. בגיל 21 נישא, החליט לנסוע לחו"ל ופרש סופית מכדורגל. ( )