אחד משחקני הסמל של מכבי חיפה בשנות התשעים. הגיע מקבוצת הכח רמת-גן בה שיחק כחלוץ. מאמן מכבי חיפה, שלמה שרף, הסב אותו ל"כלבויניק" וכבר בעונתו הראשונה (1990/1991) שיחק בכל תפקיד אפשרי במגרש. חרזי נמנה על חוליית קישור מפורסמת מאד, שכללה שחקנים צעירים כמוהו, ראובן עטר, איל ברקוביץ וטל בנין, וכולם דחפו את הקבוצה ל"דאבל" ההיסטורי שלה. חרזי נחשב לאחד הכדורגלנים ההוגנים וההגונים בכדורגל הישראלי. למרות שהורחק פה ושם , מעולם לא בא בטענות לשופטים. במקרה אחד, במשחק גביע מול בית"ר ירושלים (1999) הורחק, לאחר שנגע בידו בכדור, כאשר הוא היה השחקן האחרון בהגנה וניגש לשופט דני קורן כדי ללחוץ לו את היד. בעונת האליפות 1993/1994 שימש כבלם קדמי, אולם הפציעה הקשה של הבלם האחורי, רומן פץ, בעקבות תיקול קשה עם חלוץ מכבי תל-אביב, מאיר מליקה, הזיזה אותו לעמדת הבלם האחורי וגם שם עשה חיל. חרזי שניחן במהירות פנטסטית (נחשב לשחקן המהיר מבין שחקני הכדורגל בליגה הראשונה), כושר גופני גבוה ומשחק ראש משובח, הביא את אותן תכונות גם אל הנבחרת הלאומית בה תקע יתד איתן ושותף במספר המשחקים הרב ביותר מבין שחקני מכבי חיפה. השג בינלאומי נוסף שלו בשורות מכבי חיפה: הוא מחזיק בשיא הישראלי של הופעות במשחקי הקבוצה בגביע אירופה וכך שמו מופיע בפרסומים הרשמיים של אופ"א. בשנת 1995 נפגע בשריר הירך באחד האימונים וההיעדרות הלא קצרה גרמה לו לאיבוד הביטחון ולנפילה ביכולת. בתחילת 1996 הוכנס לרשימת ההעברות אבל לא מצא קבוצה קולטת בגלל מחירו הגבוה. המנג`ר דאז, גיורא שפיגל, לא התחשב בעברו, יכולתו ונסיונו, וסיווג את חרזי רק כאופציה שלישית בעמדת הבלם הקדמי, אחרי אריק בנאדו וצבר דניאל. הוא יעץ לו להתמודד עם אבישי ז`אנו שהובא ממכבי נתניה על אותה משבצת. ה"חתול השחור" בין שפיגל לחרזי אילץ את הבלם/מגן/קשר/חלוץ (לא למחוק את המיותר) לעבור בלב כבד לבית"ר ירושלים. חרזי כעס, מאחר ובאותה תקופה רכש דירה בחיפה בה השתקע לשנים ארוכות. שפיגל שלא רצה את חרזי קיבל אותו בתום עונת 1997/1998 כאלוף בבית"ר ירושלים. אחרי שתי אליפויות ושלושה גביעים במדי מכבי חיפה, הוסיף חרזי תואר נוסף לאמתחתו העמוסה. שנה מאוחר יותר, אחרי ששפיגל עזב, חרזי שב למכבי חיפה והפך בשנית לאחד מעמודי התווך שלה. בעונת 1999/2000 סבל מפגיעה טורדנית ברגלו וסיים את העונה מוקדם. רשימת המשחקים והחוויות להן היה שותף, ארוכה ושחקנים מעטים בלבד זכו לרקורד שכזה: אליפות עם מכבי חיפה בשנים 1990/1991, היא עונת הדאבל, אליפות נוספת בעונת 1993/1994, גביעי מדינה בשנים 1993, 1995 (בנוסף לזה שקשור לדאבל), זכייה בגביע הטוטו ב-1994. כבר הוזכרה האליפות לה היה שותף עם בית"ר ירושלים. במישור הבינלאומי רשומים ב"תעודת הזהות" שלו ניצחון ענק בפארמה (איטליה) 0:1 והופעה בשמינית גמר גביע אירופה למחזיקות גביע, הופעה ברבע-גמר גביע אירופה למחזיקות גביע (1999). במדי הנבחרת שותף לשני ניצחונות מפוארים, מהגדולים ביותר בכדורגל הישראלי. ניצחון ישראלי 2:3 בצרפת שמנע מהצרפתים להעפיל למונדיאל 94` וניצחון ישראלי מוחץ (0:5) על נבחרת אוסטריה במשחקי קדם גביע אירופה. חרזי נאלץ להמתין זמן רב עד שזכה באליפות הרביעית האישית שלו (השלישית במדי מכבי חיפה). בעונת 2000/2001 התחיל כשחקן ספסל אולם עד מהרה תפס את מקומו כמגן ימני ולסרוגין כממלא מקומו של הבלם מבלארוס, אנדריי אוסטרובסקי, שהורחק שלוש פעמים בעונה אחת. מי שהספיד את אלון, וחשב שבגילו המתקדם אי אפשר להמשיך ולשחק בהרכב הראשון במכבי חיפה, לא ידע שמדובר בזן מיוחד. חרזי לא נאלץ להתמודד על מקומו בעונת 2001/2002 והמאמן, אברהם גרנט, בטח בו והפקיד בידיו באופן קבוע את חולצת המגן הימני ולפעמים כבלם אחורי. חרזי היה שותף לאליפות השביעית של מכבי חיפה. עבורו היה זה התואר החמישי בתריסר השנים מאז הצטרף לליגת העל ( תואר אחד קטף בבית"ר ירושלים). הוא עמד על זכייה שניה ב"דאבל" אבל לרוע מזלו חיפה שלו נוצחה בגמר הגביע על ידי מכבי תל-אביב אחרי דו-קרב בעיטות 11 מ`. לחרזי, שזכה כבר בשלושה גביעים, היה זה הפסד ראשון בגמר.

ומי שחשב שהשחקן הסימפטי יסתפק במועט, לא לקח בחשבון את רעבונו הספורטיבי. חרזי סרב ל"הצעות" לתלות את נעליו והמשיך עוד שתי עונות במהלכן צרף לארון המט ליפול מרוב עומס, עוד שלוש אליפויות ( 2006,2005,2004) והפך לכדורגלן הראשון בישראל שזכה בלא פחות משבע אליפויות, שלא לדבר על הקריירה הספורטיבית הנפלאה שלו. בעונת האליפות התשיעית, כולם מיהרו להספידו, אך הוא הוכיח שלרצון אין גבולות והוא שיחק במהלך העונה בכל התפקידים האפשריים בהגנה. השתלם להשאירו. ואז עדיין לא ידעו שלכדורגלן הנפלא אין בכלל כוונות לפרוש. המשיך וזכה באליפות תשיעית (שמונה מהן בחיפה) ויחד עם יניב קטן הפך לכדורגלן שהשתתף פעמיים בליגת האלופות. אחרי המשחק האחרון במסגרת זו, מול בורדו, הפך למשחק פרידה ממנו ובגיל 39 תלה את נעליו וקיבל מנשיא המועדון תפקיד חדש במועדון- סקאוטר, כנהוג בקבוצות גדולות בעולם. חרזי חיפש דרכים להתקדמות ומצא אותן בהפועל עכו מליגת העל אליה הגיע ב-2013 כמנהל מקצועי וכעבור שנה מונה למאמן הקבוצה, לראשונה בחייו על הקווים.