חלום חיפני בן 20 שנה התגשם באיצטדיון התל אביבי. 11 שחקני מכבי חיפה רכשו אתמול את כרטיס העליה למשחק גמר גביע המדינה בו לא זכו מאז שנת 1942, השנה בה הובסו בגמר על ידי בית"ר תל אביב הגדולה 12:1 ?
אכן, מעולם לא היתה ראויה קבוצה זו לזכות הגדולה כמו במשחק אתמול. ה"שדים" החיפנים עשו את הדרך לגמר על פסי הטכניקה, המהירות והמשחק המזהיר.
12 אלף צופים, רובם "זרים" לשתי הקבוצות, הודהמו מכושרם הפנטסטי של כדורגלני חיפה שתפסו אתמול יום מזהיר ושחקו עד דוק את אלופת המדינה, שתבוסה כזו לא נרשמה בספר תולדותיה מאז ההפסד בחצי הגמר למכבי תל אביב ב- 1952 בשיעור .7:1
מי שלא נכח אתמול באיצטדיון בתל-אביב חייב להצטער על כך. הוא החמיץ את אחת ההצגות הנפלאות שקבוצה ישראלית הציגה אי-פעם. זוהר משחקה של חיפה, הזכיר לנו משחקי עבר של קבוצה אירופית בארץ.
היא היתה גדולה, ולאחר שלושת השערים הראשונים "הצהירה" על נצחונה, דומה כאילו שאפה חיפה להכשיר את הקרקע, לרכוש מניות בין הקהל התל-אביבי לקראת משחק הגמר, לקראת אפשרות היסטורית שמכבי חיפה יזכה לראשונה בגביע הכסף.
מבחינה זאת כבשה חיפה את לבבות רבבת הצופים התל-אביבית. וכיצד אפשר אחרת ? אם תהיה בכושר כזה בגמר - מי יוכל לעמוד בפניה ?
מול משחק כה מלהיב של חיפה, היה קשה להכיר את הפועל פתח-תקווה ששיחקה בשנים האחרונות תפקיד ראשי, הן בליגה והן בגביע. קבוצה זו היתה רק צל של האלופה ושחקניה נשאו רק שמות כוכביה - יותר מזה הם לא היו. רק בפרקי זמן קצרים, פעלה פתח-תקווה וניסתה להציל מה שניתן להציל, אבל הכל היה לשווא : לקבוצה זו, בכושר הנוכחי, לא היה הרבה מה לעשות כנגד יומה המזהיר של מכבי חיפה.

מה חשוב היכן ?

מי שזכר אתמול, תוך מהלך המשחק את פרשת מאבקה של חיפה להעברת המשחק מהאיצטדיון התל-אביבי, לא יכול היה שלא לתמוה, לפחות מבחינה ספורטיבית : האם חשוב לקבוצה כה טובה היכן היא משחקת ? הזקוקים 11 שחקנים כאלה לביתיות או למגרש מוכר כדי לנצח ?
ואכן, אין לחלוק על העובדה שחיפנים זקוקים לכדור, למגרש דשא ו.. ליום טוב כדי לנצח, לקטול ולהביס.
את ההנאה העיקרית סיפקו אתמול חמשת החלוצים החיפנים ושני ה"מוטורים" של הקבוצה - הרצים הצדדיים.
דניאל שמולביץ, ה"גלזר של חיפה" הזכיר רבות את שייע בימיו הגדולים. פרט לשלושת השערים שכבש - פרי כשרון פריצותיו המסחררות - היווה חוד מחץ מאיים. הוא תיעתע בבלם הפתח-תקוואי, בלחסן, מצא לעצמו "שטחים מתים" מימין ומשמאל והיה בבחינת סיוט עבור מערכת הגנת פ"ת שלא מצאה את הנוסחא המתאימה לעמוד על גדולתו.
אבל השחקן המבריק, הטכני והכל יכול בהתקפת חיפה היה שפירא גבה הקומה שליהטט באגפו והפך פריצות וכדורים של מה בכך להתקפות מסוכנות. אלמני, נמוך הקומה שיחק תפקיד חשוב בעורף ההתקפה. הוא בישל את הכדורים, מסר, פרץ ו"חי את המשחק". מנצ`ל, הפתיע בתחילת המשחק בשאננותו ובחוסר הצלחה, אך בהמשך השתפר, לחם על כדורים והביא תועלת מרובה. הוא הגיע לשיאו בשער במתכונת האירופית שכבש בדקה ה - .67 זריז וערמומי כדרכו היה הקיצוני הימני הרדי שהשלים צוות התקפה מצויין שאין שני לו בארץ.
עבודת מרכז שדה פורייה שקטה אבל מכרעת, ביצעו הרצים בן-צבי וחדנס. חרף איטיותו של בן-צבי, הוא טיפל בכדור ככתוב בספר, העבירו שוב ושוב קדימה ונע בבטחון משערו, קדימה לעבר רחבת הפועל. יותר מהיר ויותר לוחם היה חדנס שקצר הצלחה דומה לזו של זכריה הותיק.
ובעורף - לא נתגלה כל חדש. לחיפה הגנה שאינה עומדת בקו אחד עם התקפתה הגדולה. אבל למזלה דואגים החלוצים להחזיק בכדור במרבית הזמן ובכך ניטלת מעמסה רצינית מהעורף. ואנו היה בינוני, בשל איטיות מה ונראה כי היעדרו הממושך - נותן עדיין אותותיו. גולנסקי הצעיר והלד הותיק אינם מגינים מושלמים, אך לוחמים טובים ואחראים.
קשה לזכור מתי חייבת היתה הבקורת להיות קשה ושלילית על האלופים כמו לאחר משחק אתמול.

מה קרה לפתח-תקווה ?

קשה יותר לענות על השאלה שקנתה לה אחיזה אתמול ביציעים הצפופים של האיצטדיון : מה קרה להפועל פ"ת ?
שקבוצה זו שמטה את ההגמוניה - זה כבר ידוע. שאחד עשר כדורגלניה נמצאים במשבר - כבר נכתב וסופר על כך. אבל כיצד אפשר להסביר חולשה כה מחרידה בקבוצת צמרת זו. אכן, כיצד ?
טלו את כל 11 שחקניה, לרבות כוכביה סטלמך, נהרי, זכריה, אבשלום והותיק ויסוקר ולא תמצאו אחד שמשחקו הניח את הדעת, כמו בעבר.
אין להאשים ישירות את ויסוקר בחמשת השערים, אך בשני מקרים, לו היה מגלה יתר זריזות, יכול היה לגעת בכדור ואפילו יותר? הבלם בלחסן שבלט בתחילה בלחימתו העיקשת, נתגלה במלוא מערומי חוסר הנסיון שלו כששמולביץ או כל חלוץ חיפני אחר "ביקשוהו" להתמודד עמהם בקרב מגע. יפת, שלא תמיד הסתדר עם שפירא, בלט לפחות בסיועו לנקודות הכאובות של הקבוצה. בכר שלא הוצב בהתקפה ניסה כוחו בשורת הרצים, אך נכשל וכן את רביוב שבתחילה שיחק כבלם שני מול חלוץ חיפני פורץ יחיד (? ). חולשתם של שני הרצים שנטו לרוב למשחק הגנתי - שנועד מלכתחילה לכשלון הקבוצה - היוותה את אחת הסיבות לתבוסה. שכן לקבוצה שאין לה רצים ניידים בעלי כושר טוב, כאילו ניטל ממנה כל סיכוי למשחק שוטף, מבטיח ויעיל.
ובהתקפה - גם לשם חדרה החולשה והתבוסתנות. היכן היו סטלמך, נהרי והאחים רצבי. לסטלמך, גבור נצחון הליגה בחיפה,היו רק דקות מעטות של הברקה והתנעת ההתקפה בעוד ששני האחים רצבי, אבשלום וזכריה היו רק צל של עצמם. נהרי שהיה בתחילה פעיל, נמרץ ומסוכן, יחסית, נכנס לתמונת החולשה הקבוצתית ואילו אמנון מזרחי שחזר להרכב לאחר היעדרות ממושכת - הוליד את השאלה : האם לא נמצא כדורגלן מהנוער שילבש את החולצה מס` 7 ?

שתי פצצות בפתיחה

שמולביץ הוכשל בפינה השמאלית. בעיטת עונשין מרגלי שפירא - שמולביץ זינק, נגח שמולביץ והכשלה. בעיטת העונשין - הוחטאה. אלמני מכדרר, הרדי מתנהל עם הכדור ושער פ"ת אינו נחלץ מהלחץ.
אבל מי שיער שפתיחה מסחררת זו של חיפה מניחה את היסוד לנצחון הגדול. הסברה שיבוא שינוי ב"מצב רוחה" של חיפה ונדנדת ההתקפות תיכנס לפעולה נראתה כהגיונית כבר בדקה התשיעית שהעבירה את הכובד לשער מכבי, זו הפעם הראשונה. היה זה כאשר מזרחי מסר מאגפו לסטלמך והאחרון בעט מ- 12 מטר, מהר ובחוזקה לפני שגרשוני זינק לרגליו, אך כדורו חמק, מול רשת חשופה מתחננת -לחוץ.
זו היתה הזדמנות טובה וראשונה של פ"ת ששיפשפה ידיה בסיפוק עד? לדקה ה- . 11
בדקה זו, תוך 100 שניות הוברר לכל גורל המשחק. שני שערים מדהימים השליכו הס ביציעים, הקפיצו את החיפנים העולצים והממו בפתח-תקוואים.
שפירא - פרץ משמאל, סחב את הכדור לאורך קו הרוחב, חדר לרחבה, גבר על יפת ולפני שבלחסן פרץ מולו, הסיט אחורה להרדי שבעט בשמאלו כהרף עין לרשת הגבוהה.
חלפו 10 שניות, 20, 30 ? חדנס קולט כדור במרכז השדה, מוסר שטוח לשמולביץ, ליד קו ה- .16 האחרון ניצל קיפאון בהגנת פ"ת שציפתה לנבדל, הסתובב ובמהירות העביר הכדור מרגלו האחת לשניה ובעט בחוזקה לרשת. מזרחי הסתכל על שופט הקו. אין תגובה. שריקה ו- . 0:2
דווקא כאן התאוששה פ"ת וניסתה לעשות משהו כדי להמתיק את הגלולה המרה, אך זכריה רצבי בעט בזו אחר זו מעל המשקוף ובהתקפה נוספת (דקה 25) הציל חדנס מצב נואש כשהדף מול שער חשוף.
בדקה ה- 33 , בעת מהומה ברחבת חיפה, יצא גרשוני מהשער והדף ברגלו ישר? לידו של הלד. תביעת פ"ת לבעיטת - 11 נתקלה במשרוקית דוממת. לפני ההפסקה נפגעו קל שמולביץ ובן-צבי שהמשיכו לשחק לאחר טיפול רפואי בן שלוש דקות.

תוך שתי דקות

הקבוצות חוזרות לשדה. מה יביא ההמשך. שמולביץ הדינאמי נתן את התשובה תוך 2 דקות. הוא רדף אחרי כדור שנבעט לפינה הימנית, הדביקו לפני שבלחסן יגיע אליו ואז פנה לכוון השער, הערים על הבלם הפתח-תקוואי, ומזווית קשה, הדהים בבעיטה עזה, שהחדירה את הכדור, ליד כתפו של ויסוקר המזנק, לפינה הרחוקה.
0:3 והמשחק הוכרע. אפילו כאשר יפת בעט עונשין לתוך רחבת חיפה (דקה 55) והכדור פגע בידו של ואנו, לא השתנתה התמונה. ויסוקר אץ משערו לעבר נקודת ה- 11 והקטין ל- 3:1 .
חלפו 12 דקות ושוב שער. אלמני פרץ והסיט שמאלה לשפירא. האחרון בעט בשמאלו לפינה הרחוקה, ויסוקר זינק והדף ליד רגלו המחמיצה של שמולביץ, אך הרדי נכנס לתמונה במצב לא נוח, הסתובב וירה-החזיר את הכדור למנצ`ל שעמד מהאוויר בצורה נפלאה - לרשת.

שמולביץ הדינאמי סיים

המשחק נגמר. אפילו החיפנים המלהיבים, כבר הרגיזו באותן דקות הסיום שהיו שייכות להן. אך מריבות וצעקות בין החלוצים, הביאו ל"החרמת" שחקן זה או אחר ע"י חברו וכך הוחמצו הזדמנויות הבקעה של "100 אחוז".
השער האחרון, בדקה ה- 80 , הובקע באווירת רוגז זו. שמולביץ קיבל כדור מאחור, נשאר יחידי מול בלחסן, הרדי מימין ושפירא משמאל רצו לידו כשהם אינם מכוסים, אך שמולביץ מאן למסור להם, פרץ יחידי, עבר בנקל את בלחסן ומקרוב קבע 1:5 לחיפה.
נהרי נפצע ויצא, שפירא פרץ פעמיים, לא מסר ואיבד הכדור, אלמני פרץ לרחבה והחמיץ - אלה היו האירועים בעת תהליך עזיבת הקהל את היציעים, דקות ספורות לפני הסיום.

( " צבי קופמן - חדשות הספורט" )

הרכב הפועל פתח-תקווה: יעקב ויסוקר, יפת, בלבול, בכר, בלחסן, רביוב, אמנון מזרחי, נחום סטלמך, שלמה נהרי, זכריה רצבי, אבשלום רצבי.

* נלקח מהארכיון של