שמחה שכזאת לא ידעה קבוצת הפועל ירושלים מאז אותה שבת, כשעלתה לליגה הלאומית ב- 1958. התפרצויות שמחה, התעלפויות, והשתוללויות נמשכו שעה ארוכה אחרי המשחק. היה זה מחזה שלא יישכח במהרה. אכן, הפועל ירושלים כאילו עלה מחדש אתמול לליגה הלאומית, כשנמלט ברגע האחרון מהחבל שהיה כרוך על צוארו.
חסידי הפועל ירושלים היו חיוורים כסיד ומוכי הלם. רק כמה דקות לפני כן, כאשר הוביל מכבי חיפה בתוצאה 1:2. יתר על כן, מכבי חיפה הוביל עד לדקה ה- 59 אפילו 0:2 !
אבל מפנה דרמטי שחל בדקות האחרונות הפך את הקערה על פיה, תוך 3 דקות. הכל בזכות הגואל צבי סינגל, המקשר השמאלי הארגנטיני, אשר התברר שהינו שווה את ברטיס האניה שמימנה אגודתו בשובו מארגנטינה.
סינגל הוא עשה את הבלתי יאומן, בשני שערים מרהיבי עין בדקות ה- 85 וה- 88, ובצורה המזהירה ביותר לאחר שכלהתקפות ירושלים התנפצו על חומת הגנת חיפה, שלא הסביבה להשבר.
רגעי המשחק התקרבו לסיומם. דקה רדפה דקה וחסידי הפועל השלימו כבר עם ההנחה שתקוותם האחרונה היא בשבת הבאה, נגד מכבי יפו, אבל שתי הפעולות החבלניות של סינגל מחקו כליל את תקוות החיפאים, שירדו למטה ופזרו את העשן.
קבוצת מכבי חיפה, זו ששימשה מקור הערצה בכל רחבי הארץ, ויצאו לה מוניטין בגלל תצוגתה המרהיבה - ירדה לליגה א`?
שחקניה ירדו במצב של אובדן חושים מהמגרש, דמעות בעיניהם. התקווה האחרונה נשמטה זה עתה מידיהם. הם החזיקו ביתרון 0:2 אבל כרעו ונפלו, לפני שהמחוגים קרבו לסיום. החיפנים לבושי הירקרק צעדו החוצה את צעידת האבל, בעוד הם נאלצים לשמוע את שאגות השמחה של קהל חסידי ירושלים.
מכבי חיפה, שגורלו נחרץ בעיר הקודש, אף נסתייע בארטילריה כבדה של רבים מאוהדי בית"ר ירושלים שעודדו את האורחים. אוהדי בית"ר דומה כאילו ננעצו בלבו של הפועל המקומי שהשתולל מזעם ובסיום שלח את שתי נגיחותיו האחרונות אל מכבי חיפה, שהתמוטט סופית?
הבלם שמולביץ היה נרשם כגיבור הקבוצה האורחת, אם קבוצתו היתה מחזיקה מעמד עד הסוף. שחקן בינלאומי זה היה המבצר שניפץ את סינגל וחבריו. השוער גרשוני היה אף הוא איתן ואינו אשם בשערים שספג בסיום, ואילו 2 הרצים גרשגורן וחדנס לא התעלו לרמת הקבוצה, שהציגה כדורגל טוב בכללו, כשסויסה ובוסטוני היו נותני הטון בהתקפה.
סינגל, כאמור, קנה את עולמו במבצע שלא ישכח לאורך ימים, והפך לגבור הדרמה. עד להבקעת 2 השערים התאמץ סינגל כמעט באותה מידה כמו חבריו כהן, הוד, מנצור ובן-רימוז` שעשו הכל כמיטב יכולתם אותם שבחים מגיעים לשחקני ההגנה הירושלמית.
חנוני גרם אולי למשבר מסויים, כשהיה אשם בבעיטת 11 המטרים שהביאה את השער השני לחיפה. הוא אשם במעט גם לגבי השער הראשון כ"שהשתתף" אתו גם השוער קרוצ`י, שנכשל ביציאתו. אבל חנוני גם נתן את האות למפנה הגדול, בדקה ה- 59, כשעלה לסייע כדרכו בשעת בעיטת קרן- הוא נגח שער שסלל אחריו את 2 שעריו של סינגל.
לשופט מנחם אשכנזי נועד קרב כה גורלי והתפללנו להצלחתו ולשמו הטוב. הוא ניהל את הדרמה בצורה האופיינית לו, אפילו אם אנשי הפועל חלקו על דעתו בעת שקבע את בעיטת ה- 11 לחובת המקומיים.
ומהקרב עצמו נהנינו, אף על פי שלאמיתו של דבר הכל היו מבינים אילו היה זה קרב עצבני. לכן קשה היה להאמין שהשחקנים התאזרו במשחק כה גורלי והשתדלו להתרכז למשחק טוב, כשמשחקים פחות קובעים זכורים לנו כקרבות עצבניים ביותר. הפעם עשו 22 השחקנים כמיטב יכולתם. כולם לחמו וכולם סחטו את האנרגיה האחרונה מעצמם בדקות גדולות אלה.
בדקה ה- 8 התחיל בן-רימוז` בפעולה, משך כדור משמאל ומ- 25 מטרים בעט שטוח ובאופן מדוייק לפינה השמאלית. גרשוני עמד למבחן הראשון.
בדקה ה- 12: המגן שווגר עשה עומד קרוב, 14 מטרים מהשער, חור על קו ה- 16. הוד חטף את הכדור והסיט לסינגל הנה הוא יחיד, אבל בעיטתו החלשה וגרשוני לא מתאמץ לעצור. המשחק שקט ונקי. מנצ`ל שלא השתתף במשחק עמד מאחורי גרשוני והחזיר במהרה כל כדור שנבעט לחוץ.
שטרית נחפז מול הזדמנות גדולה. הוא ניצל הססנות של חנוני, שזינק קדימה, אבל הכדור ברח מרגלו וקרוצ`י הקדים אותו.
לרגע לא מאמינים שהקרב הוא כה גורלי, המשחק הוגן ונקי. חיפה משחקת נאה וירושלים מצטיינת בהתקפות מסוכנות. כנראה שכל השחקנים לא שוכחים כי בכל צעד של פזיזות טמונה סכנה, אם כי אי אפשר להסתיר עצבנות מסויימת של החלוצים.
בדקה ה- 40 שער לחיפה. גרשגורן קיבל את הכדור, הצליח להשאיר את צדוק מאחוריו וחיש מהר הסיט למרכז ובוסטוני. זה התחמק מחנוני ודהר קדימה יחידי. הכל קמו על רגליהם כדי לחזות בדרמה. בוסטוני המשיך להתקדם ובינתיים יצא קרוצ`י ממאורתו. כנראה שרצה לחזור, אך לא יכול היה להתחרט כי בוסטוני התקרב אליו. בוסטוני העביר את הכדור מעליו והכדור הלך והתגלגל לאיטו לרשת, כשקרוצ`י ובוסטוני עומדים יחדיו מתבוננים בעובדה הנקבעת. הכדור חדר לרשת.
הפועל השיב בהתקפה. הוד הסתער ושלח פצצה, אך הכדור נשלח מעל המשקוף. קיווינו שהמחצית תסתיים בשלום, אבל ליד קו החוץ נפלו זה ליד זה מנצור ושטרית ולפתע קמה סערה. מנצור הלם בשטרית, שהיה שרוע ארצה, עזרה ראשונה הוזעקה למקום. היה זה מעשה יוצא דופן של מנצור, לאורך 90 הדקות ההוגנות של המשחק בכללו.
המחצית נפתחה וחיפה הסתערה. חנוני נכשל בחסימת שחקן ולפתע הושיט ידו וחסם את הכדור. אשכנזי נראה רץ בכיוון נקודת ה- 11. שוד ושבר. הירושלמים מחו נגד הגזירה של אשכנזי, אבל זה לא הועיל. הירושלמים טענו שחנוני נגע בידו על קו ה- 16.
יוני צבי אץ לנקודת ה- 11. בעיטה חדה ושטוחה והכדור נראה בזווית השמאלית פנימה. 0:2 לחיפה. מי פילל ומי מילל למפנה הקיצוני שבא אחר כך ?
בדקה ה- 59 זה התחיל. מנצור בעט קרן וחנוני, שירד לעזרת חלוציו, הצליח לנגוח לרשת והתוצאה 1:2. עתה שאב הפועל עידוד. נותרו 30 דקות. היצליח להציל תיקו, אם לא יותר ?
לקהל אין סבלנות. הפועל משפר את משחקו ותוקף יותר ויותר. בדקה ה- 70 דווקא סויסה ובוסטוני מחמיצים שער ופולאק מנע את הסכנה. סינגל ניסה להשוות בדקה ה- 75 אבל בעיטתו לא הועילה וגרשוני עשה את שלו.
אבל בדקה ה- 85 בא הרגע הגדול של סינגל. הוד שלח כדור ארוך מימין אל האגף הנגדי. סינגל חש בדבר, רץ קדימה כשראשו נוטה קדימה והכדור נשלח לפינה הנגדית העליונה - 2:2. שחקני הפועל מתחבקים. עוד מאמץ אחרון של 2 הקבוצות, אך הסוף היה של ירושלים.
סינגל הגואל עשה זאת בדקה ה- 88: הוא כידרר קמעא ומ- 25 מטרים עשה את הבלתי יאומן. הוא שילח בעיטה עזה, הכדור טס ישר, בדיוק לבין חיבורי הקורות פנימה.
לשניות אחדות לא קלטו אנשי ירושלים את המתרחש, אך מיד פרצו בשאגות שמחה היסטריות.
עוד 2 דקות נותרו והמגרש הוצף על ידי אוהדי הפועל שהרימו את סינגל על הידיים. הוא היה ראוי לזאת. הוא השאיר את קבוצתו בליגה הלאומית.

( "חדשות הספורט")

הרכב הפועל ירושלים: בני קרוצ`י,בן-משה, צדוק, פולאק, רחמים חנוני, שי, ויקטור מנצור, מרדכי כהן, אלי בן-רימוז`, צבי סינגל, שלמה הוד.