אין חדש תחת הפרוז`קטורים של קריית-אליעזר. הפועל פתח-תקווה מגיעה, בצומת חדרה עדיין יש לה פרפרים בבטן, אבל בסיום המשחקים מול מכבי חיפה, הכל נעלם. התקוות, האשליות וכמובן הנקודות.

ערב המחזור ציינו שפ"ת לא מצליחה לנצח את חיפה לאורך 30 מחזורים, אז מדוע לשנות את המסורת ? 30 או 31 זה כמעט אותו דבר. יותר דקירה, פחות סיכה, בסופו של דבר את הכסף סופרים במדרגות, והפעם חיפה כמעט התגלגלה מהן.

השבוע האחרון עמד בסימן תופעה: החמצות רגילות, החמצות מסמרות שיער והחמצות גורליות.

ה"גורליות" נשארו בקפריסין (מול לברקוזן) והשאר הפכו לחם חוקם של הצופים בארץ. קשה לזכור מתי החמיצו שחקני מכבי חיפה כל כך הרבה שערים בשבוע אחד. אם בבלומפילד, מול מכבי תל-אביב בשבוע שעבר, ניתן היה למצוא את לירן שטראובר "אשם", הפעם שחקני חיפה פשוט עמדו מול אייל אברמוב, שוער פ"ת ובעטו לכל פינה בשער, העיקר ליד המסגרת.

רק רגע. מהתיאור הנ"ל ניתן בטעות ללמוד שנציגת ישראל בצ`מפיון ליג, הפגינה יכולת שיא ורק יכולת הסיום שלה לקתה בחסר. תשכחו מזה.
חיפה, אחרי ההפסד לגרמנים, לא נראתה בכלל דורסנית כפי שניתן היה לצפות ממנה. לא עייפים, לא מתוסכלים, פשוט חלשים, בעיקר במחצית הראשונה המוזרה משהו מבחינת צורת המשחק.

מתי ראיתם את חוליית הקישור מתרוצצת ומחפשת את הכדור בנרות? היום זה קרה. הכדורים "שרקו" ליד אוזני הקשרים, בדרכם מההגנה להתקפה ונראה היה שמדובר בקבוצה אחרת, לאו דווקא במכבי חיפה המתבססת על הנעת כדורים ועקיצות נוראיות בעורף ההגנה האורחת.

פתח-תקווה הגיעה לגיהנום הפרטי שלה מוכנה כראוי. המאמן ניר לוין הכין שיעורי בית כמו תלמיד שקדן, אבל כמו שקרה לכולנו, שחקניו שכחו את המחברות בבית. קשה לדעת מתי יתקלו שוב בקבוצה חיפנית כל-כך מפוזרת, שבמקום לרסק את הגנת היריב, החזירה אותו לחיים, ועם מעט מזל בפתיחת המחצית השניה,יכלה גם לעלות ליתרון 1:3 בגלל מחדלים חמורים בהגנה הירוקה.

הקישור המלבסי המעובה ידע לשמור מקרוב את מוליכי הכדור החיפנים. רק ז`וטאוטאס הנמרץ ידע לחמוק מ"טבעת החנק" ומספר מסירות שלו כמעט הפכו לשערים.

עשר הדקות הראשונות היו של האורחים שהתנפלו על כל כדור שהסתובב, כאילו השופט אסף קינן עומד לשרוק כל שניה לסיום. הלחץ כמעט נשא פרי כאשר יוסי רוזן שלח כדור מאיים (8) מ- 20 מ` ששרק סמוך לקורת שערו של אוואט.

אחרי שחיפה הבינה שחובת ההוכחה חלה עליה, רוסו ופראליה כמעט גרמו למהומה. השני הסיט קרן קצרה לג`ובאני שהתקדם מעט וירה כדור אדיר לחיבורי הקורות. בעיטה נפלאה שנבלמה בזינוק נהדר לא פחות של אברמוב שהדף לקרן.

כעבור ארבע דקות (16) שוב שיתוף פעולה בין שני הקרואטים. פראליה הריץ את רוסו באגף ימין, זה הרים ראש והחליט להכניס בסוד העניינים את יעקובו איגביני. מסירת רוחב והניגרי שולח לרשת מקרוב- 0:1 לחיפה.

מכאן ואילך נפתחו הסכרים. איגביני מסר לקטן(24) שהיה במצב בעיטה אך העדיף למסור לרוסו שמזווית לא נוחה בעט בשמאלו, ושוב אברמוב השתרע והדף לקרן.

פ"ת הבינה שחיפה לא ביום מי יודע מה ויצאה להתקפה נגדית. ארז אליאב המהיר חלף על פני קייסי, שלח מסירת רוחב לסטניסלב דוברובין, אחד השחקנים מאותה קריית-גת הרומסת אשתקד, וזה במקום להגיש לאוואט שאלון לאן לבעוט, הצליח להחטיא ממצב בלתי אפשרי.

המבצע היפה ביותר במשחק התרחש בדקה ה- 31. ז`וטאוטאס שלח מסירת עומק ענקית ליעקובו שניצב 20 מ` משער פ"ת. אברמוב יצא לסגור, החלוץ החיפני הזדרז לשלוח כדור מעליו שפגש את הקורה!

אוי הקורות הללו, קודם בבלומפילד, אחר כך בקפריסין ועכשיו גם קריית אליעזר אינו מקופח.
חיפה חיפשה את השני, הגנת האורחים דווקא גילתה סימני ידידות מובהקים. רוסו (דקה 38) שלח את פראליה באגף שמאל, הגבהה מדודה לרחבה ואיגביני היה במקום כדי לשלוח כדור שני לרשת. לא כך חשב אברמוב שזינק נפלא והדף לקורת שערו ולחוץ.

ההצלה הזאת עזרה לחבריו להתאושש והתגמול הגיע. ארז אליאב ניצל "חור" באגף השמאלי של הגנת חיפה, עבר במהירות את אריק אג`יפור שדלק אחריו, חדר לרחבה ומסר ליוסי רוזן ששלח "בום" למרכז השער ובדקה ה- 41 העיר מלבס צהלה ושמחה. שם היו מוכנים לשריקת הסיום כבר עתה.

לא בדיוק. כי החבר`ה בכחול עטו על המבוכה החיפנית ואותו רוזן, שהתכבד בכיבוש ראשון העונה לרשת חיפה, שלח כדור מצוין לשלמה אדרי שהגיע מול אוואט ומרוב התרגשות שלח כדור החוצה. מי יודע, אדרי נולד במחלקת הנוער של מכבי חיפה, ולא נעים כל כך לחזור ולהרביץ לאמא.

את המחצית השניה פתחה פ"ת בשתי הזדמנויות והחמצות שמתאימות דווקא ל... מכבי חיפה. חלפו 40 שניות ואריק בנאדו החזיר כדור חלש לאוואט, אדרי עט על המציאה והגביה לצד השני ודוברובין לא ניצל את המצאו של אוואט מחוץ לרחבת שערו, ונגח החוצה. כעבור דקה ארז אליאב בעט כדור שטוח וחזק שאמר שלום לקורת השער, וחמק לידה קרוב מאוד.

החילופים שערך המאמן יצחק שום, החלו לתת אותות. גיירמו ישראלביץ ורפי כהן שינו במעט את צורת המשחק שהפכה "סילונית" משהו. ישראלביץ (75) ניסה לכבוש והכדור שבעט חזר לז`וטאוטאס ששלח את הריקושט החוצה.

ואז הגיע הרגע שכל במאי מתחיל מייחל לו. מיכאל זנדברג, הקשר שרק לפני חודש היה בצד השני של המתרס, ולזכותו ייאמר כי הדגיש לפני המשחק שהוא מקווה שמסורת ההפסדים של פ"ת לא תיקטע, היה במקום(דקה 78) כאשר רוסו הגביה מימין ו"מיכאל שלהם" דחף ראש בריא ונגח לרשת העליונה. 1:2 לחיפה ושמחה מובנת של הכובש. אם דניס לאו, הקשר האגדי של מנצ`סטר יונייטד, הוריד אותה ליגה כשעבר למנצ`סטר סיטי, מותר גם לזנדברג לאפשר לחברים החדשים לחגוג.

זנדברג לא הסתפק בהבקעה ומיד לאחריה בישל כדור קורץ לישראלביץ שהגיח מימין ושלח כדור לחוץ. רק אלוהים יודע כיצד הכדור הזה לא חדר לרשת. היושב במרומים כנראה יודע גם מה קרה לג`ובאני רוסו (88) שנשלח לבד מול אברמוב כאשר לצדו רצים רפי כהן ויעקובו. רוסו עבר את השוער, הסתבך וכשמסר לרפי כהן הסתיימה ההתקפה בלא כלום.

דקת הסיום הניבה שער נוסף. ז`אנו דחף כדור לרפי כהן שמסר מסירת פז ליעקובו, והפעם מול השוער לא שאל שאלות ושלח לרשת- 1:3 סופי. ניב טל, בזמן פציעות, עוד אילץ את אוואט לזנק ולהציל שער בטוח אבל בגדול, המסורת נשמרה, גם אם בחיפה יעדיפו לשכוח את היכולת.

הרכב הפועל פתח-תקווה: אייל אברמוב, עבד ראבח, חוזה מריה פס, אבי יחיאל, סנדריי דה סוזה, אלירן אלקיים(הוחלף ע"י מוטי קקון בדקה 80), יוסי רוזן, גיא שמיר, ארז אליאב( הוחלף ע"י ניב טל בדקה 84), סטניסלב דוברובין, שלומי אדרי( הוחלף ע"י יניב לוזון בדקה 59).