מזלה הטוב של הפועל באר שבע, מוליכת הטבלה עד היום, שהיו לשחקניה לנסוע 600 ק"מ ולחלום.
לחלום על התקוות שהמקום הראשון יצר אצלם, לחלום על דבריו של נשיאם, אלי זינו שנמאס לו לשחק טוב בחיפה ולהפסיד, לחלום שפתיחה טובה תוליד תוצאה טובה כפי שרצה אופיר חיים, לחלום שולנסיה היא מכבי חיפה ודווקא היא הדגם שאלי גוטמן בנה לקראת המשחק בעיר הכרמל.
כשיתעוררו השחקנים בתחנה הסופית יגלו שזה היה חלום בהקיץ. לפחות הפעם לא יהיו להם טענות. הם פתחו נהדר, הוליכו כבר בפתיחה משער מהיר, אבל אחר כך ? כאילו עמדו ואלמלא המשחק השוטף של חיפה, אפשר והיו מוחאים כף למבצעי כל הקבוצה החיפנית.

רוני לוי עשה לאלי גוטמן בית- ספר לכדורגל. מאז שגוטמן עזב את מכבי חיפה, באמצע עונת 92/93 הוא פנה ל"דרך צדדית". כדורגל שבלוני, רובוטי, מבוסס על משמעת טקטית וזהו. לפעמים זה מתליח, ברוב המקרים נכשלים. ההצהרות של המאמן הותיק "גירו" את המאמן החיפני הצעיר. גוטמן הראה לחניכיו, ערב המשחק, את ההתמודדות בין ולנסיה לריאל מדריד (0:2) ודיבר על המנצחת במושגים של קבוצה אולטימטיבית.
ככל הידוע, ועד שהמשטרה לא תאתר את מכבי חיפה בליגה הספרדית, אין שום קשר בין חיפה לולנסיה. רוני לוי קרא את המפה היטב והכין לגוטמן מארב קטלני. עם "שלושה נפגעים" בלבד. יכול היה להסתיים 2:8 אבל לגוטמן יהיה זמן לשבת ביום כיפור בבית הכנסת ולא רק להתפלל, גם לברך ברכת הגומל.

כל המערך הטקטי שהמאמן הבאר-שבעי שקד עליו במשך שבועיים, קרס כמגדל קלפים. רוני לוי הערים עליו, הציב לו שלושה חלוצים ( רוסו, לופז וקטן) ואלה חתכו את ההגנה הדרומית לפרוסות דקות. חיפה שלטה במשך 80 מתוך 90 הדקות, תמונה שאינה זכורה כבר זמן רב.
לבאר שבע לא הייתה שום תשובה למהלכי הכדורגל המבריקים של חיפה. רק לעמוד ולהתפלל שהמשחק ייגמר בשלום. 2:3 במשחק חד צדדי כזה הוא אכן בבחינת נס משמיים.

מי שהעריך שפירורי המשחק מול הסלובנים עלולים ליפול על מפית הדשא בחיפה, כנראה לא לקח בחשבון שבחיפה לא נחים על זרי דפנה יותר מיממה, וגם לא נכנסים לדיכאון משער חובה, גם הוא עלול להיות קריטי בסופו של דבר.
זה היה המשחק הראשון בו נאלצה חיפה ( העונה עדיין לא הפסידה בשום מפגש) לקום מהקרשים, ליישר את הבגדים ולחזור לזירת הריקודים. השער שספגה בדקה הרביעית מטעות קריטית באגף שמאל, לא הפיל את רוחם של השחקנים.
אדרבא, בגללו התחילה חיפה לשחק ולשחק מצוין. כל חלקי הקבוצה היו משומנים היטב. בעיקר הקישור המסוגנן. מה לא כתבו על ג`ובני רוסו מאז שהגיע לישראל ( באר שבע ). בעוד עשר שנים ידברו עליו כמי שהגיע והפך לזר הטוב ביותר. יתווכחו איזה ג`ובני טוב יותר, זה של באר שבע, הפועל חיפה, בית"ר ירושלים. אפשר להפסיק לשבור את הראש. הרמה שרוסו מפגין במכבי חיפה בשנתיים האחרונות היא הגבוהה ביותר. אפילו הוא יודה בקלות. מי יכול עליו ?

שני השערים הראשונים ש"בישל" והשער המדהים שכבש, היפה ביותר שלו בישראל, הפכוהו לסיוט להגנת באר שבע. ניתן היה להבחין ששומרו, סתיו אלימלך הולך לאיבוד במרכז המגרש. רוסו ברח ימינה ולאמצע, פרץ מהאגפים ועשה ככל העולה על רוחו. ציון 9 הערב נראה טבעי לקרואטי השמח.
גם לחורחה בריטס היה ערב מוצלח. אליו, כמו לרוסו, כבר התרגלנו בתקופה הקצרה שהוא פה. בלי לפגוע בכבודו של ריימונד ז`וטאוטאס הנפלא, ממלא מקומו נכנס לנעליו בקלות יחסית. איזו קריאת משחק נדירה וניהול משובח. ללקק את האצבעות.
במחצית הראשונה גם עידן טל ומיכאל זנדברג היו מצויינים. אגף שמאל בו שיחקו, הפך את חייו של המגן האורח, תומר חליבה לגיהנום. הוא נכנע פעם אחר פעם לגיחות מהירות של השניים. שלא לדבר על קייסי הנפלא, שבמקרים רבים הפך לחלוץ נוסף (!) והשער שכבש מאשש את הקביעה שאדורם הוא המגן השמאלי המצטיין ביותר שהיה לחיפה מאז ומתמיד.

משחק טוב הפגין גם דנטה לופז הצעיר. הקהל דחף אותו, חבריו פיטמו אותו בכדורים רבים ושער הוא לא כבש. רק ענין של מזל. יכול היה להבקיע מספר שערים, העדיף למסור לחבריו. בבאר שבע לא ישכחו את הספרינטים שלו.
בהגנה לא היו לניר דוידוביץ הזדמנויות להוכיח את יכולתו. שני השערים שספג היו בלתי ניתנים לעצירה ובמקרה נוסף עצר ללא קושי. חרזי שגרם לפנדל ובנאדו היו כמעט בלתי עבירים וסייעו ללחץ החיפני הכבד על מובילי הכדור של ב"ש, שלא הצליחו להיחלץ מהצבת שלפתה אותם.

ה"אקשן" התחיל למעשה בדקה הרביעית. קייסי הגיע למצב בעיטה מצוין ועשה זאת ברגל ימין (!) כשהכדור שרק ליד הקורה. את היעדרו ניצל רמי אליהו שפרץ מימין והעביר לרוחב השער. אופיר חיים דחק רגל ממטר וקבע 0:1 לדרום.
דנטה לופז היה קרוב לשער זכות ראשון. זנדברג נהנה מכדור הפקר, הגביה ללופז שנגח נפלא ואסי רחמים, באחת ההצלות הגדולות שלו זינק לפינה ומנע שער בטוח.
אלא ששתי דקות מאוחר יותר גם השוער לא עזר. רוסו, בכדרור עומק פנטסטי הגיע לקו הרוחב, הגביה לאגף הנגדי ומיכאל זנדברג הכניס ראש בריא וכבש את שערו הראשון העונה. שוויון ב"מלחמת הצפון והדרום".
בדקה ה- 24 הופעה ראשונה של אלת המזל. לופז הנמרץ השאיר כדור לזנדברג שירה כדור נהדר משמאל לימין ורק הקורה והמזל מנעו יתרון חיפני מוצדק.
שער היתרון לא בושש להגיע. בריטס ורוסו שיתפו פעולה, הקרואטי ברח ימינה ושלח שוב לאגף שמאל ממנו הגיח קייסי ובזינוק אקרובטי נגח לרשת ורץ לחבק את המבשל- 1:2 לחיפה.
המזל לא האיר פניו ליניב קטן שמחפש שער ליגה ראשון בשנת 2003 . לופז פרץ, הסיט לקטן ששלח מ- 18 מ` למשקוף. אובחן זעזוע מוח קל לקורה. באותה דקה (35) הגיע דיוגו סיסטון משום מקום והזכיר לדוידוביץ שצריך קצת לעבוד עבור הפרמיה. אז ניר זינק והדף לקרן.

במחצית השניה חיפה המשיכה לשלוט, רוסו ללהטט, אבל גם הוא, עם הותק והניסיון שצבר, לא האמין למראה השער שכבש. עידן טל הגביה לו כדור משמאל, רוסו ניצב בזווית קשה באגף ימין, ושלח " פגז" חסר כתובת לחיבורי הקורות הנגדיים. הכובש והצופים לפתו את הראש כלא מאמינים, ואלה כבר ראו שערים מדהימים בחיים.
אחרי ה- 1:3 ניסה גוטמן להציל את קבוצתו מתבוסה קשה. הוא ערך שלושה חילופים שהועילו רק ל"רמות" את מי שלא צפה במשחק או בשידור בטלוויזיה.
חרזי (80) הכשיל ברחבה את דדי בן-דיין ואת הפנדל בעט רמי אליהו ללא דופי- 2:3 לחיפה. לא הייתה סכנה לשוויון, למרות שבאר שבע ניסתה לסחוט פנדל שני. לופז (89) מסר לקייסי, וחלוץ החירום שלא התבקש להפוך למלך השערים, שלח עוד טיל ושוב רחמים מנע הגדלת התוצאה.

תענוג היה לשבת היום ביציעי קריית אליעזר.

הרכב הפועל באר שבע: אסי רחמים, תומר חליבה, מירוסלב וייס, יניב אלול, דדי בן-דיין, סתיו אלימלך ( הוחלף ע"י אורן סגרון בדקה 57), בלסינג קאקו, רמי אליהו, רמיק יז`רסקי ( הוחלף ע"י חוזה קווארטו בדקה 57), דיוגו סיסטון ( הוחלף ע"י אלעד בונפלד בדקה 70), אופיר חיים.