הניצחון בשכונת התקווה משמש כעין שיעור חובה לדור האוהדים הצעיר של הקבוצה, ובכלל לכל אלה שלא מבינים כיצד הצליחה מכבי חיפה להפוך לקבוצה הכי טובה והכי אהודה בישראל.
בלי לפגוע בזכויות היוצרים של כל שחקני האלופות ה"ירוקות", לא הם המציאו את המחויבות לסגנון המשחק המלווה את מכבי חיפה מאז ומתמיד. זה שייך בלעדית לשחקני שנות החמישים והשישים שנחשבו לקבוצה מצוינת אבל מעולם לא זכו בתואר, למעט גביע אחד. רק דבר הם הותירו לדורות הבאים: משחק התקפי בכל מחיר ואפשרות לחולל מהפכים, גם כאשר נראה שהקבוצה צולעת ונקלעה ליום רע. איך אמר פעם אברהם מנצ`ל, השילוב הקטלני בין איל ברקוביץ לראובן עטר " לי מספיק לשחק עשר דקות טובות ואני עושה יותר מאשר שחקן אחר רץ בשעה וחצי". והיו לו קבלות.

כמו למכבי חיפה בשכונה. לא רק ששיחקה חלש עד לדקה ה- 50 דקה בה ספגה שער מתוכנן להפליא, היא המשיכה להתנהל בעצלתיים ולפתע, ללא אזהרה מוקדמת, עם סיוע מהמאמן רוני לוי, השתלטה על המגרש, שטפה אותו בים של חולצות ירוקות. ההונדה תפסה תאוצה, ניצלה היטב את הפחתת הכוח המשטרתי כדי שלא ירשמו לה דו"ח על מהירות מופרזת ולבסוף ניצחה. לא נעים לבשר, ניצחון ראשון בחוץ אבל לצדו, הפסד ביתי למארחים והדחתם מהמקום הראשון.

אין ספק שמצב הרוח לקראת ולנסיה השתפר בעקבות הניצחון, אבל כדאי לא להשליך על משחקים בגביע אירופה כשבאים מהליגה שלנו. הבדל בין יום ולילה. ביום חמישי חיפה תהיה הבני-יהודה של אירופה.
יחד עם זאת רצוי לשמור על פרופורציות. חשוב שחיפה שבה פעם רביעית מפיגור מוקדם ( פובליקום, באר שבע, אחי נצרת ובני יהודה) ומאידך, לא כדאי לבנות על זה תלי תלים של תקוות לעתיד.
ביכולת העכשווית של החיפנים, אין להם שום יתרון על הקבוצות האחרות בצמרת , מלבד יכולת אישית גבוהה וכושר גופני מצוין. בשכונה רק התכונה השניה הכריעה את המשחק. איזה כייף היה למאמן הצעיר של ה"זהובים", ניצן שירזי. איש משחקניו לא כעס כשהחליפו אותו. אדרבא, שחקנים חסרי כוח התחננו שיוציאו אותם מהמגרש. מי שיצא- נשם לרווחה, מי שנשאר ראה שחיפה אינה נוהגת להרים ידיים, גם כאשר מספידים אותה חצי שעה לפני סוף המשחק.

החלק החלש בקבוצה החיפנית הייתה דווקא החוליה החזקה שלה, הקישור. כל ארבעת השחקנים שעלו לשחק נכשלו. בריטס ספג כרטיס צהוב מוקדם ואיבד מכוח ההרתעה שלו, עידן טל התעורר רק בעשרים הדקות האחרונות, ואליד באדיר לא הורגש וג`ובני רוסו התרוצץ במרכז ואיש לא חש בנוכחותו.
גם אליניב ברדה ויניב קטן שהשקיעו מאמץ אדיר, לא היו במיטבם, אם כי מגיני בני-יהודה עמלו קשות כדי לבלום את מהירותם הגדולה. בשורה התחתונה, שניהם הצליחו. קטן חזר לעצמו וכבש שער שני העונה ואילו שומרו האישי של ברדה, עמי אזולאי " כבש" שער נאה לרשתו הוא.
בהגנה אין חדש. שחקני בני יהודה נהנו משמירה לא קשוחה מדי והיחיד ששמר על מניחה את הדעת היה הבלם הניגרי, אריק אג`יפור. כל השאר סטנדרטי.
למאמן רוני לוי מניות רבות במפנה. הוא הבחין מהר מאוד בנחיתות קבוצתו וערך שני שינויים משמעותיים. הכניס את אבישי ז`אנו במקום חורחה בריטס ואת דנטה לופז במקום באדיר. החילופים סתמו לבני יהודה את מרכז השדה הפרוץ ומנגד, הגנתה עמדה על סף קריסה כאשר הופעל עליה לחץ רצוף.

שחקני בני יהודה ודאי מכים על חטא. שעה הם היו על גג העולם וראו עצמם בורחים לחיפה. פער של שש נקודות ודאי היה מאלץ את חיפה לשנס מתניים בעתיד. אבל מה לעשות וכדורגל משחקים לפי זמן ולא לפי תוצאה.
ה"טירוף" שאחז בשחקני השכונה אמור היה לתת את אותותיו בשלב כלשהו של המשחק. הם השקיעו המון מאמץ, הביכו שוב ושוב את חיפה והיו קרובים מספר פעמים לכיבוש, למרות שרוב הניסיונות הגיעו מחוץ לרחבה.
השוער יניב והבה נהנה במחצית הראשונה מחוסר תעסוקה מוחלט. בקושי פעם אחת עוררו אותו מתרדמה. הגנתו נהנתה מיום חלש של ה" מפציצים מהצפון" והחלק הדומיננטי הייתה חוליית מרכז השדה. בן לוז, מרוסלביץ` ובעיקר בטורינה המצוין הפעילו את כפיר אודי ואסי בלאדוט שהתרכז יותר בשמירה על אדורם קייסי מאשר ביצירת מצבים ליד שער חיפה.

למעט השערים היו הזדמנויות לשני הצדדים. במחצית הראשונה טעות קשה של באדיר ( דקה 5) השאירה כדור לאודי שמסר בעקבו לבן לוז ואת בעיטתו מ- 18 מ` קלט דוידוביץ. באדיר (8) כמעט והגן על כבודו. קטן הגביה לעברו והקשר בריא הגוף נגח לפינה אליה הגיע והבה שהדף לקרן. רוסו עוד הספיק להחטיא מקו הרוחב(9) ובטורינה בעט נפלא כדור חופשי (14) שזעזע את קורת שערו של דוידוביץ.
לקראת סיום המחצית חיפה נחלשה עד להחריד ומיד עם פתיחתה היא נענשה. מרוסלביץ` הסיט לבטורינה ששלח כדור מדוד למרכז ההגנה החיפנית ( לאן היא נעלמה ?) ובן לוז שלח שטוח וחד שמאלה- 0:1 לשכונה. חגיגות יום העצמאות החווירו לעומת מה שנראה במגרש. רק הזיקוקין חסרו.
בטורינה ניסה עוד פעמיים לבסס את יתרון קבוצתו, דוידוביץ לא אפשר ואז החל ריקוד המכונה החיפני. כמו יתושים בקיץ, עוקצים ומכאיבים. ברדה (72) חלף על פני עמי אזולאי, מסר ליניב קטן שזכה למשמר כבוד בדמותם של מרוסלביץ` וגמאן ובעט בשמאלו פנימה- 1:1 שאותת שבחיפה נחושים לנצח.

כפיר אודי (74) בעט חצי מספרת והוחלף בגלל אפיסת כוחות, ברדה עשה "מברשת" לאזולאיכעבור דקה ושלח כדור אדיר מעל לקורה ובדקה ה- 81 התגלה מבשל חדש לחיפה: דנטה לופז. בעט בעוצמה משמאל, אזולאי רצה למנוע מברדה להגיע לכדור ו"הצליח". כדור פגע בגופו של הבלם וחדר לפינה הימנית הנמוכה- 1:2 לחיפה.
למקומיים לא היה אפילו כוח להשיב מלחמה שערה. האירוע האחרון נגמר רע מבחינת חיפה. בעת תכונה לבעיטת קרן, נגח לופז קלות באזולאי ( ככה עושים למי שנתן מתנה ?), דווקא הקוון יוסף בנישתי שעמד מרחוק הבחין וקרא אליו את אלון יפת. התייעצות קצרה והפארגוואי השני של חיפה רואה אדום מול העיניים.
כל השאר כבר היסטוריה. העיקר הנקודות. ניצחון כזה בעונה שעברה היה מביא אליפות. עכשיו רק מקום ראשון.

הרכב בני יהודה: יניב והבה, יצחק עזוז, אדריאן גמאן, עמי אזולאי, רוני גפני, בן לוז, מרוסלביץ` ( הוחלף ע"י מור גולן בדקה 90), בטורינה, ירון אביחיל, כפיר אודי ( הוחלף ע"י חזי שירזי בדקה 74), אסי בלאדוט ( הוחלף ע"י יעקב דג`אני בדקה 67).