הכתובת הייתה על הקיר. רק שאלה של זמן עד שתוגשם. כולם כבר הספידו אותה, שלחו את מאמנה רוני לוי לחפש את האתונות והקיזו את דמה. אבל היא חיה ובועטת, ועוד איך.
אם המשחק מול בני יהודה מסמל משהו, אז מכבי חיפה שבה לחיים. צדק יובל גפני, הבוס הססגוני של בני השכונה כשאמר בבוקר המשחק שמכבי חיפה היא הקבוצה הטובה במדינה. רציתם שהירוקים ישברו לו את המילה? לא נעים.
אחרי שבועות לא מעטים של תסכול מתמשך וניסיון למצוא את שביל הזהב, הוכיחו חניכיו של רוני לוי שבאמתחתם נותרה מספיק תחמושת כדי להמטירה על כל מי שנקרה בדרכם. הם חייבים תודה בראש וראשונה לעצמם, אבל גם לניצן שירזי, מאמנה הצעיר של בני יהודה , חלק גדול בניצחון החלק.
לא כל מאמן היה מגיע לעיר הכרמל כדי לשחק על כל הקופה. שירזי המשיך בקו בו החל, אך מה שטוב מול שאר קבוצות הליגה, גורם לכאב מול מכבי חיפה. אין לה הרבה הזדמנויות לשחק מול מערכים פתוחים והיום היא הוכיחה שאם משחקים נגדה כדורגל ולא שחמט, היא בדרך הנכונה.

האורחים, שלא ניצחו בחיפה 11 שנים רצופות, ינסו לתרץ את הפסדם בהיעדרם של החלוץ כפיר אודי והקשר בן לוז ( נפצע בפתיחה והוחלף), אבל גם הם יודו שחיפה הייתה טובה מהם לפחות בשני מספרים וניצחונה היה מוצדק. שלושת השערים שכבשה , מתוך שש בעיטות למסגרת, אינם נותנים את התמונה האמיתית. ההפרש היה צריך להיות גבוה יותר.
את עיקר תשומת הלב משך כצפוי, מרקוס פאולו אלבס, הקשר האחורי מברזיל. נעשה לו עוול אם נשפוט אותו אחרי שבוע אימונים אחד. הוא כבד, איטי אבל כדורגל הוא יודע. מסירות נקיות, התמצאות בשטח וסימנים שעם פחות משקל ויותר כושר, אפשר והגיע המזור לתפקיד הקריטי.
"אורח" נוסף בהגנה היה הבלם אריק אג`יפור. במחצית הראשונה עדיין נראה חסר ביטחון, בשניה התאושש ושלט ללא מיצרים בכדורי הגובה הרבים שה"זהובים" הגביהו לרחבה. בסך הכל לא הייתה לו יותר מדי עבודה.
מבין שני המגינים, הפעם בלט יותר אבישי ז`אנו, הצעיר הנצחי. מאיפה שואב הכדורגלן הותיק (33) כל כך הרבה כוח, גם לשתק את "מקורות הירי" מתוך השכונה, וגם לסייע להתקפה, רק הוא יודע. גם אדורם קייסי מירר את חיי האגף הימני של המנוצחים. הם מיעטו להגיח מאגפו וגם לא הצליחו למנוע את גיחותיו האין סופיות. בהחלט שבועיים מוצלחים למגן הקשוח. את מערך ההגנה היציב השלימו כרגיל, ניר דוידוביץ ( עצירה נפלאה אחת) ואריק בנאדו ( אסיסט נהדר מצדו השני של המגרש).

בחוליית הקישור לא כולם היו טובים. הזכרתי את אלבס המתאקלם, ואליו יש להוסיף את ואליד באדיר האנרגטי והמחמיצן, עידן טל הבלתי מדויק להחריד במחצית הראשונה והמצוין בשניה. ומעל כולם, ג`ובאני חזר אלינו. בסערה, כמו מזג האוויר. מלבד שלושת השערים שבישל לחבריו, הרבה ללהטט בחצי המגרש של בני יהודה וכמעט בלתי אפשרי היה לבולמו.
עזר לו מאוד אליניב ברדה, בערב מצוין. במהלך כל תשעים הדקות נע מצד שמאל לצד ימין, שיגע את שומרו עמי אזולאי ויצר מצבים לחבריו. גם ליניב קטן הייתה מחצית שניה טובה ובפרט השער האדיר שכבש.

כאמור, בני יהודה רצתה לנצח. אלא שלא היו לה כלים להתמודד מול הנעת הכדור של חיפה. הגנתה קרסה, חוליית הקישור התפזרה וההתקפה? לא נמצאה עד רגעים אלה. איש משחקניה לא הגיע לרמת משחקם של החיפנים שדווקא מולם תפסו את אחד ממשחקיהם הטובים העונה.
פציעתו של בן לוז (דקה 8) והחלפתו גרמה לבלבול רב בשורותיה. לוז נפגע מבלי שאיש נתקל בו. לפתע לפת את רגלו שפגעה בדשא , ניסה להמשיך דקה ונכנע לפציעתו.
עדיין לא היה ידוע באותה דקה מה יילד יום. אברבנאל ניסה להפתיע את דוידוביץ מ- 18 מ`(14) ומנגד, התקפה יפיפיה של חיפה. ברדה עקף באלגנטיות את אזולאי(24), שלח כדור רוחב לעידן טל שמסר לבאדיר וזה שלח סמוך לקורה.

בדקה ה- 30 לא ניצל בטורינה "חור" של אריק בנאדו. הוא פרץ משמאל, התגבר על אג`יפור אך לא דייק בבעיטה הסופית ושלח אותה לידי דוידוביץ המופתע.
ארבע דקות מאוחר יותר היציעים באוויר. רוסו השתחרר משני "כתומים" במרכז המגרש, שלח ימינה לברדה שהחזיר לו, הסטה קלה לעידן טל שירה בשמאלו לרשת הגבוהה- 0:1 מלהיב.
כעבור שתי דקות כבר 0:2 וירטואלי. ז`אנו החליק כדור לברדה, באדיר ניסה לנגוח מגובה הדשא ובדרכו לכיבוש הסתייע בידו. בבלומפילד , נגד הפועל תל אביב, אסף קינן פסל לאלון חרזי שער חוקי, הפעם דייק בהחלטה.

כל המחצית השניה עמדה בסימן עליונות בולטת של חיפה שלא נתקלה בקשיים מיוחדים. רוסו (51) שלח כדור חופשי, אחרי הכשלה של קטן, ווהבה הדף לקרן. מחוגי השעון לא סיימו סיבוב ועידן טל עמד על סף הבקעה שניה. ברדה נשלח על ידי רוסו ואת הכדור הכניס ברדה הזריז לטל שניצב לבד מול ווהבה. רק לשאול לאיזו פינה לבעוט. העדיף לבעוט לרוחב, ללא תועלת.
בדקה ה- 56 כמעט ובני יהודה איזנה. בטורינה, מטווח מבטיח שלח כדור מדויק לחיבורי הקורות ודוידוביץ התעופף והדף החוצה.
אריק בנאדו, על תקן חלוץ (61) עשה לאביחיל תרגיל הטעייה נהדר, חלף על פניו והגביה, אולם באדיר שהגיח מאחור שוב החטיא בנגיחה חזקה החוצה.

ואז הגיע הבונטון מבין שלושת השערים. עידן טל שלח את רוסו לעומק רחבת בני יהודה, עמי אזולאי גאמאן, אלי ניצב ממולו. רוסו מסר קטנה ליניב קטן שהניף רגל ושלח "בומבה" שהבהילה את השוער ווהבה שנאלץ להוציא כדור שני מרשתו. לא תם עידן הטילים במזרח התיכון.
חיפה נכנסה לאטרף. רוסו בתנופה ובדקה ה- 68 כמעט כבש שער אדיר. ממרחק 20 מ` אלכסונית לשער, שלח בננה מסובבת שנתקלה על גג המשקוף וחמקה לחוץ. זה יכול היה להיות שער מהסרטים.
ובדקה ה- 86 הגיעה שעתו היפה של שי בירוק. הילד, שכבש כבר שלושה שערים כמחליף, נכנס רק שתי דקות קודם לכן. רק הוא יודע שבשש דקות אין הרבה זמן. רוסו הכניס לו כדור מעשה רב-אמן, בירוק יודע להיות תמיד במקום הנכון ובשורה התחתונה, הרשת זועזעה בשלישית.
פעם קראו לקבוצה שבמקום הראשון באמצע העונה - "אלופת החורף". היום ראינו גם חורף וגם ניצוצות של אלופה. מוקדם אבל מעודד.

הרכב בני יהודה: יניב והבה, ירון אביחיל, דן אברבנאל, בטורינה( הוחלף ע"י חזי שירזי בדקה 64), מור גולן,עמי אזולאי, רוני גפני, טל בנין, מרוסלביץ, בן לוז( הוחלף ע"י אסי בלדוט בדקה 11 שהוחלף ע"י איציק עזוז בדקה 69),