מי אמר שקשה לנצח קבוצה אחת שלוש פעמים בשנה ? אל תאמינו, סתם אגדה תל-אביבית. הנה מכבי חיפה עשתה זאת ל"כתומים" וליו"ר החדש שלה, חזי מגן אלא שהיא הלכה מהכבד אל הקל.
במשחק הראשון בשכונה ניצחון קשה (1:2) בגומלין יותר קל ודורסני(0:3) והערב בקלילות רבה (0:2). לפי שעה, בני יהודה היא הקבוצה הראשונה שחיפה מנצחת בכל המפגשים. רק למכבי אחי נצרת סיכוי ל"הגיע למאזן דומה".

בינתיים חיפה נשמה לרווחה. אחרי הדרבי התל-אביבי היו מעטים שהאמינו שחניכיו של ניצן שירזי מסוגלים להוות יריב שקול לחיפה של רוני לוי. לא מני ולא מקצתיי.
שלטון ה"ירוקים" היה כה מוחלט, בלתי ניתן לערעור ורק התוצאה הדחוקה מרמה. אם יניב והבה הוציא רק שני שערים מרשתו, יש לו סיבה למסיבה. ולא בגלל שחיפה תקפה גלים-גלים. אדרבא, במחצית הראשונה משחקה היה מסורבל וכמעט לא יצרה מצבי הבקעה ליד שערו, אבל ב- 45 הדקות האחרונות, הגנת האורחים הפכה למסננת קלאסית ורק בנס שבה עם צמד שערים מחיפה.

לא כדאי לחיפה להתרפק יותר מדי על הניצחון. מעבר לשלוש הנקודות החשובות יש לרוני לוי מספיק עבודה. המשחק עדיין אינו קולח ושוטף, הקישור ממעט להציב את החלוצים בעמדות הבקעה אידיאליות ובני יהודה עדיין האמינו שזאת מכבי חיפה ממנה הם גזלו אשתקד את האליפות בתיקו האומלל (2:2).
במחצית הראשונה רשמתי רק שני אירועים מיוחדים, וזאת אחרי שחיפה גילתה עדיפות מוחלטת. בדקה ה- 20 אליניב ברדה "חתך" מימין, חלף על פני רוני גפני ולאחרון נותר רק לדחוף רגל ולהכשילו. פנדל וכשעידן טל ניגש לבעוט מותר לפתוח בקבוק שמפניה. לוהבה לא היה שום סיכוי- 0:1 לחיפה.
הארוע השני (29) לא הסתיים בשער אבל סחט מחיאות כפיים. קטן מסר לעידן טל ורץ לתפוס עמדה טובה כדי לשלוח כדור מעניין מעל למשקוף. זה הכל.

האורחים הבינו במחצית השניה שאי אפשר לנצח קבוצה בסדר גודל של מכבי חיפה ועם הגנת ברזל שיש לה רק בהתגנבות יחידים. המשחק נפתח וכך הלכו ותכפו התקפות חיפה.
בדקה ה- 60 התקפה נהדרת מאגף ימין. אליניב ברדה הגביה מימין וליניב קטן נותר רק לנגוח מטווח אפס לרשת- 0:2 סופי לירוקים.
כעבור שלוש דקות היה צריך גם גוראן זאקיץ` לעלות על לוח התוצאות. הרמה פנטסטית של אדורם קייסי משמאל השאירה את החלוץ הקרואטי מול רשת חשופה. מעשה שטן, הוא נגח ולשחקני חיפה נותר רק ללפות את ראשם למראה ההחטאה הגדולה. מומלץ רק לקרחים שכבר אין להם מה לתלוש. במקרה או שלא, מיד אחרי ההחטאה הוחלף בזאבדיל.

ובכל זאת, אפשר להתעודד ממספר דברים במכבי חיפה. על בני יהודה חבל להרחיב את היריעה. עצוב היה לראות את טל בנין וסרגיי קלשצ`נקו ברמה שהפגינו. שניהם זכו בתארי אליפות במכבי חיפה ואין להם יותר מה לספר לנכדים.
הטוב במגרש היה שוב אליניב ברדה שהוצב באגף הימני. אם תראו את שומרו, רוני גפני, מסוחרר, אל תשאלו שאלות. מספר של 8 גרם לו אותן ואין מקום לדאגה. הבחור תפס ביטחון ועושה במגרש ככל העולה על רוחו. הוא גם בישל את שני השערים, אם כי לחובתו ייאמר שכלל לא ניסה לאיים על שער בני יהודה.
גם יניב קטן מצוי בכושר מצוין. איש משחקני בני יהודה לא מנע ממנו לפרוץ ולמסור כדורי פז. השער שכבש הווה פיצוי על השקעתו. השלישי שצד את העין היה שוב מרקוס אלבס. איזה שחקן חכם. ממשחק למשחק הוא משתפר והפך לבלתי עביר. תענוג לראותו נע מרחבה לרחבה, מחלץ כדורים ללא ביצוע עבירות ושולח אותם מיד להתקפות נגדיות. רכש מעולה.
גם עידן טל נמצא בכושר אישי גבוה ומי שצובר דקות וממשיך במעלה הכישרון, המגן איתן עזריה. בשעה שקבוצתו הקודמת אליה הושאל (הפועל רמת גן) עפה מהגביע ועושה דרכה לליגה השלישית, עזריה תוקע יתדות בהרכב הפותח ונראה מי יזיז אותו.

ניר דוידוביץ, אריק אג`יפור, אריק בנאדו, אדורם קייסי וג`ובני רוסו יסלחו לי הפעם. הם לחמו, מנעו כל גישה לשער חיפה ונתנו לאחרים את הבמה בדרך לניצחון הקליל.
חשוב מאוד להדגיש: בשבוע הבא ממתינה לחיפה מכבי פתח תקווה בחוץ וזאת תהיה אופרה שונה לחלוטין. כדאי לחיפנים לראות שוב ושוב את 45 הדקות הראשונות. יש המון לשפר.

הרכב בני יהודה: יניב והבה, אלי אברבנאל (הוחלף ע"י כפיר אודי בדקה 58), עמי אזולאי, מוטי ששון, רוני גפני, טל בנין, אייואן מרוסלבק, מאטה בטורינה, אסי בלדוט( הוחלף ע"י גיא יצחקוב בדקה 88), סרגיי קלשצ`נקו( הוחלף ע"י סהר מזרחי בדקה 70), מור גולן.