אוי, זה היה משעמם אבל סוף טוב הכל טוב. לחפש שער במשחק הכל כך חלש, זה כמו שילדים יחפשו סיכה בערימת שחת. כמעט בלי סיכוי ובכל זאת, במכבי חיפה יכולים להיות מרוצים מאוד. רק מהנקודות היקרות שהעמיקו את הפער בינה לבין המקום השני ( מי סגנו של בר כוכבא ?) עד שמונה נקודות. מבטיח, אך עדיין מוקדם לחלוץ את הפקקים מבקבוקי השמפניה.

שתי המכביות באו לנצח. בחיפה ידעו מה משמעותו של ניצחון באם המושבות. התיקו של מכבי תל-אביב מול נצרת רק הגביר את התיאבון. המארחים שנוצחו באמצע השבוע בגביע בידי הפועל חיפה ידעו שאם לתקן את הרושם ולצאת עם הרגשה טובה לשפת הים, אין מתאים יותר מניצחון על מכבי חיפה.
בפועל, כבר מהדקות הראשונות ניתן היה להבחין שתוצאת 0:0 רשומה על הקיר, ואם יפול שער זה יקרה רק בגלל הבלחה רגעית של שחקן מסוים. למרות הניצחון, חיפה נראתה לא טוב, בלשון המעטה. לבד מההגנה האיתנה שמצליחה לשמור על מאזן ספיגה נקי בתשעה מעשרת המשחקים האחרונים ( למעט הפנצ`ר בנתניה) כלום לא עבד.
הפעם, בניגוד למשחק הקודם, ניר דוידוביץ נותר חסר תעסוקה מבצעית. פה ושם נפלו לידיו מספר כדורים שנבעטו מרחוק, ולא סיכנו את שערו. עזריה, אג`יפור, בנאדו וקייסי השלימו מערך שקט, בטוח ובלתי ניתן לקריסה פתאומית.
לפניהם שיחקו אלבס, עידן טל וג`ובני רוסו שהשקיעו המון מאמץ בעזרה למשחק ההגנה אבל לא היה להם כוח להגיע מהר לעזרת שלושת החלוצים.
אליניב ברדה פתח היטב וככל שנקפו הדקות הלך ונחלש עד שהוחלף. גם יניב קטן לא היה קרוב ליכולתו מול בני יהודה והיחיד שנותר "יציב" היה הקרואטי, גוראן זאקיץ` שגם הפעם הצליח להדהים בנגיחה מטווח אפס ומול שער חשוף- החוצה !
החלפתו של זאקיץ` במיכאל זנדברג לא השפיעה בגדול על משחקם הנרפה של החיפנים. האחרון, בפעולה אחת מסודרת הכריע את גורל המשחק, ממסירה מדויקת של עידן טל ואת זה יזכרו. במשחק כזה מתרכזים רק בתוצאה.

כאמור, חיפה לא הגיעה לרמתה הרגילה. הנעת הכדור שלה עוד הייתה בגדר הסביר, אבל איטיות המעבר מהגנה להתקפה, פגמה בכל פעולה שרצו לפתח.
היריב, מלבד 25 דקות בפתיחת המחצית השניה, לא הציב לחיפה אתגר של ממש. כמו דוידוביץ, גם לאוהד כהן היה המון זמן לסיים ספר טוב של רם אורן. ההתקפות הדלילות של הירוקים לא הצריכו מאמץ גדול, ואת שער הניצחון לא יכל למנוע.
ההגנה ה,כחולה" לא נאלצה לעמול מי יודע מה. רק טעות אחת של אסי משיח, המגן לשעת חירום, עלתה לקבוצתו ביוקר ואיש לא התרגש, כי ממילא הקבוצה סיימה את העונה.
היחיד שהשתדל וניסה להטריד היה סלים טועמה, אולי מאחר ונזכר במפגשי העבר הלוהטים בין חיפה ל... הפועל תל אביב, קבוצתו לשעבר. הפעם שחקני שתי הקבוצות ניסו לשחק כדורגל, מבלי להיזכר במפגשי העבר. פ"ת כבר מבינה שנשלל ממנה התואר " הכבשה השחורה" ולחיפה לא הייתה סיבה להעיר אותה משנת הישרים.

רוב האירועים נרשמו במחצית הראשונה. הנה קייסי (10) הגביה כדור מצוין לזאקיץ` שלא השלים בנגיחה, טועמה (16) ירה כדור חופשי מ- 25 מ` ששרק סמוך לקורת שער חיפה.
בדקה ה- 20 התקפה מצוינת של חיפה. רוסו מסר לטל וזה הבחין בקייסי מסתנן ובועט מעמדה לא נוחה החוצה. רגע מעט מביך (33) התרחש ליד שער חיפה כאשר דוידוביץ לא הגיע להגבהה של טועמה, דוברובין נגח לשום מקום וטל הרחיק.
במחצית השניה הרמה צנחה כמו וול-סטריט בימים השחורים. רק זנדברג הצליח לעורר את אלפי הצופים. עידן טל הכניס לו כדור, המגן משיח ערך לזנדברג שהחליף 20 דקות קודם את זאקיץ`, מטס כבוד ומיכאל, ברגל ימין שלח ממרכז הרחבה לרשת- 0:1 שסיפק את כל מי ששייך לחיפה.

לפחות שני דברים טובים יצאו לחיפה מהמשחק, ולא רק הנצחון היקר. לראשונה בליגת העל היא מסיימת שלושה מפגשים מול קבוצה אחת ולא סופגת אפילו שער אחד. זה היה ניצחונה ה- 24 במגרש הזה וכעת מספר הניצחונות שווה למספר ההפסדים בפ"ת. יום היסטורי בזעיר אנפין.

הרכב מכבי פתח תקווה: אוהד כהן, אסי משיח, מורד מגמדוב, שי בנאי, קובי גנון, גל אלברמן, סלים טועמה, סולי צמח, אבי תקווה ( הוחלף ע"י רוביל סרסור בדקה 70), סטניסלב דוברובין( הוחלף ע"י אנגוי אנסומבו בדקה 83), עומר גולן.