שחקני מכבי חיפה הגיעו לשחק כדורגל. גם המערך הסופר-התקפי שהעמיד המאמן רוני לוי לימד על כוונותיו. עידן טל, רוסו, קטן, ברדה, זנדברג ושני מגינים תוקפים, אבישי ז`אנו ואדורם קייסי אינם קמים בבוקר ומחליטים לשנות את סגנון משחקם.
משהו קרה בדרך לניצחון ראשון על אשדוד, הקבוצה היחידה שלא נוצחה השנה על ידי החיפנים הדוהרים לכתר השמיני. בראש וראשונה, יכולתם החלשה של כל השחקנים, למעט השוער ניר דוידוביץ, הבלמים אלון חרזי ובעיקר אריק בנאדו, המגן קייסי ועידן טל בפרקים לא מעטים.
כל השאר רצו לנצח, בהחלט לא נראו אדישים אבל כפי שקורה במקרים רבים בארץ ובעולם ( כן, גם לארסנל, ריאל מדריד ומילאן) אחרי שיא מסוים באה נפילה כואבת. במקרה הזה, חיפה רק נפלה ולא ספגה מכה קשה.

אין בכלל ספק ש- 120 הדקות בגביע, מול הפועל תל אביב, פגעו קשות בירוקים. אמנם, גם אשדוד שיחקה בגביע מול נצרת וניצחה אלא שלחיפה ציפה משחק הרבה יותר אגרסיבי ומורט עצבים מול הפועל תל אביב ועוד הארכה שלא לדבר על דרמת הפנדלים והאכזבה בסיומה.
דווקא בחצי השעה הראשונה נראה היה שחיפה התאוששה מהלם הגביע. שחקני אשדוד שלא רצו ליטול חלק ב"חגיגת שערים", למרות שאימת התחתית כבר רחוקה מהם, המשיכו להתייחס לחיפה בכבוד וזו לא לקחה אותו בשתי הידיים.
החיפנים ג`ובני רוסו ויניב קטן ניצלו היטב את חולשתו של ז`אן טלסניקוב, מגן החירום של אשדוד, ו"עבדו" עליו לאורך כל המחצית הראשונה. יוסי מזרחי, מאמן אשדוד, הידוע ברצינותו, לעתים המוגזמת, ניסה קודם כל לא להפסיד. משה אוחיון נצמד לרוסו, בלסינג קאקו שמר שיניב קטן לא "ישתולל" יותר מדי ולשאר נותר רק לקות את שאריות ההתקפה החיפנית שכמעט ולא נראתה במגרש ולא יצרה מצבי הבקעה משמעותיים.
בגלל המערך הצפוף של אשדוד שבה חיפה לשיטת המשחק המקשה עליה את החיים. הקישור ניסה להעביר כדורים מבעד לרגליים אורחות, כמובן ללא הצלחה, וכך מסירות של עידן טל, אלבס וזנדברג נתקלו בהן והפכו מיד להתקפות נגדיות, למזלה של חיפה עקרות.

לקראת סיום המחצית הראשונה חיפה נחלשה מאוד. לפתע ראינו קבוצה שונה. אשדוד פרצה עם שלושה וארבעה שחקנים מול הגנה חיפנית מדולדלת, עקב שהיית רוב השחקנים בחצי המגרש של אשדוד. המגמה הזאת נמשכה גם אחרי ההפסקה ואז ראינו שאשדוד גם יודעת לשחק כדורגל נבון.
דוד רביבו, הטוב בשחקני האדום-צהוב, ושי הולצמן, עושה צרות סדרתי לחיפה בכל קבוצה שהוא משחק, הגיעו למספר מצבים מצוינים ברחבת חיפה. הם שלחו "בלוני ניסוי" לעבר שערו של דוידוביץ, ובמקרה אחד אף פגעו. באותן דקות חיפה הימרה על כל הקופה, שלחה למערכה עוד שלושה שחקנים בעלי אוריינטציה התקפית אבל שי בירוק, זאבדיל וזאקיץ` לא הביאו לשינוי המיוחל. לגבי הצ`כי והקרואטי, ניתן היה ללמוד מה ערכו של ביטחון עצמי.
כבר ברגע החילוף זכו ל"קבלת פנים" לא אוהדת שניכרה בכל פעולה פשוטה שלהם.
לא היו אירועים רבים במשחק. החיפני שבהם, השער של עידן טל. חוויה של כדורגל. רוסו הגביה מימין, הכדור נהדף לעברו של טל שניצב במרחק 30 מ` משערו של ויאנדר הפיני, בעיטה אדירה ברגל ימין (!) אל בין חיבורי הקורות ו- 0:1 לחיפה שלא ידעה עדיין שלשער הזה, כמו ל"בומבה" של זנדברג בבלומפילד לא יהיה המשך. גם לא ניצחון.

כאמור, במחצית השניה חיפה תקפה בצורה פרטיזנית וכל התקפה הסתיימה בלא כלום. המצבים לזכותה נוצרו רק בבעיטות נייחות שהפעם לא נוצלו על ידי טל ורוסו, כל אחד מצד אחר.
תוצאת המשחק נקבעה בדקה ה- 57 כאשר רביבו, האח של, פרץ מימין,עקף את ניר דוידוביץ, הגיע לקו הרוחב ושלח כדור אותו דחק שי הולצמן מקרוב לרשת. בהמשך נוצר מצב דומה והפעם ידו של דוידוביץ נותרה על העליונה.
1:1 במחזור ליגה שגרתי. הנחמה היחידה של חיפה: נותרו רק 5 מחזורים לסיום.
אלון חזן כמעט והצליח להכניע את דוידוביץ וגם הפעם השוער התעלה והדף בצורה נפלאה וממש עם השריקה, אורן נסים מאשדוד פגע בז`אנו וזה הגיב בבעיטה לגופו של הפוגע והורחק מהמגרש.

הרכב אשדוד: יאני ויאנדר, אושרי אלפסי, אסי דומב, עמנואל פאפואה, ז`אן טלסניקוב, אלון חזן, דוד רביבו, בלסינג קאקו, משה אוחיון( הוחלף ע"י משה אבוטבול בדקה 87), שי הולצמן( הוחלף ע"י עידן שריקי בדקה 90), לאריוש טריאק ( הוחלף ע"י אורן נסים בדקה 69).